הקשר בין התרת הפלות מלאכותיות לבין ירידה בפשיעה
בכנס פארמה שהתקיים בשבוע שעבר סיפר ד"ר מרדכי שני, בעבר יו"ר ועדת סל התרופות, על אופן הפעולה של הוועדה אצלנו בהשוואה למדינות אחרות. ההשוואה מחמיאה לוועדה הישראלית, אבל לא תמיד.
מחלת פומפיי ,למשל. זו מחלה נוראה. ככל שידוע, זו מחלה גנטית הגורמת לניוון שרירי, התפתחות מוטורית פגומה ועוד תופעות קשות. שכיחותה נמוכה במיוחד - בערך ילד אחד לכל עשרת־אלפים. בישראל היא קיימת כנראה רק ביישוב אחד. עד לפני שנתיים לא הייתה תרופה. משנמצאה תרופה שמאפשרת הישרדות, הופעלו לחצים על ועדת הסל לכלול אותה בסל. התרופה לא עמדה באף מבחן שמצדיק את הכללתה בסל - יש מחלות שכיחות בהרבה שהתרופות להן אינן בסל. התרופה עולה 5 מיליון שקל בשנה.
טעות. כואב ככל שהדבר נשמע.
את המחלה קל לאתר בבדיקה גנטית. בדיוק כפי שהורים אשכנזים נדרשים לעבור בדיקה כזו מחשש למחלת טיי־זקס - גם זו מחלה תורשתית, ואפשר לבצע בדיקה כדי לגלות אותה. והיה ומתברר שהעובר לוקה במחלה - מבצעת האם הפלה. אבל במקום זה נותנים תרופה לחולים - תרופה שלא ממש מרפאת אותם. בכך מעודדת הממשלה לידת ילדים שגורלם הרע נחרץ. לאיש לא היה האומץ לומר שהפתרון אינו בתרופה - אלא בבדיקה בזמן ההריון ובהפלה אם צריך.
היתרונות שבהפלה המלאכותית מוכרים גם לחוקרי מדעי החברה, ולא רק לרופאים. בשנת 2001 חיפשו ג'ון דוניו וסטיבן לוויט הסבר לירידה בפשיעה בארה"ב בשנות ה־90 של המאה ה־. 20 השניים גילו כי מה שעומד מאחורי התופעה הוא בעיקר פסק־דין של בית־המשפט העליון מ־,1973 שקבע כי הפלה מלאכותית היא חוקית. זאת בניגוד לעמדתם של אנשי ימין ודתיים, שגרסו כי זכות העובר להיוולד גוברת על זכות האישה על גופה.
לפי ממצאיהם ,מחצית מהירידה בפשיעה נובעת מהאפשרות לבצע הפלה חוקית. הקשר (השלילי) בין שיעורי ההפלה והפשיעה עובד, כי מי שניצלו את פסק־הדין היו בעיקר נשים עניות וצעירות שהסתבכו בהריונות לא רצויים. עכשיו הן יכלו לעשות הפלה בתנאים שלא יפגעו בבריאותן ובעלות נמוכה. כך נמנעה לידת ילדים רבים שהיו גדלים לחיי פשע.
דוניו ולוויט הותקפו קשות. מימין תקפו אותם דתיים ומתנגדי הפלות בכלל. בשמאל טענו כי קבוצת הנשים הצעירות והעניות מזוהה בעיקר עם שחורות - כאילו הפשיעה מקורה רק במשפחות שחורות. אחרים תקפו את השיטות הסטטיסטיות שבהן השתמשו החוקרים.
כעת קיבלו הממצאים חיזוק ממחקר קנדי . (*) החוקר אנינדיה סן, כמו דוניו ולוויט, מצא קשר בין חוקיות ההפלות המלאכותיות לירידה בפשיעה גם על סמך נתונים שנאספו בקנדה. המחקר החדש מזהה באופן מדויק יותר את הקשר הזה, בזכות האיכות העדיפה של הנתונים הסטטיסטיים בקנדה.
המחקר מנתח את סוגי הפשיעה שמושפעים מההיתר להפיל. ההשפעה הבולטת והחדה היא על הפשיעה החמורה, בעוד שההשפעה על עבירות רכוש קטנה יחסית. אבל תרומתו העיקרית של המחקר היא בזיהוי המדויק של ההפלה כגורם. הירידה בפשיעה, מסביר סן, לא נוצרה כתוצאה מירידה כללית בשיעורי הילודה (שנרשמה באותה תקופה,( כי אם מהפסקה של הריונות בלתי רצויים, שהיו מביאים ללידת ילדים בלתי רצויים. המשמעות חדה כתער: מי שמכריח אישה ללדת כשאינה רוצה בכך תורם לגידולו של ילד להורים בעייתיים שסיכוייו רבים להפוך לפושע אלים.
(*)Anindya Sen: Does Increased Abortion Lead to lower Crime? The B. E. Journal of Economics vol. 7(**)
6.11.2007
