אשכנזים ומזרחיים נגד מזרחיים

גברים  אשכנזים אינם רוכשים אמון בגברים ממוצא מזרחי, והפתעה: גם גברים מזרחיים  אינם מאמינים בבני מוצאם • אלה תוצאות מחקר שערכו 3 חוקרים מאוניברסיטאות ת"א וחיפה בקרב סטודנטים • נשים, לעומת זאת, אינן מפלות על–פי מוצא וגם אינן מופלות לרעה

 נניח שאת, הקוראה, מנהלת סניף בנק. שני קליינטים מבקשים הלוואה בסכום זהה. לשניהם פרופיל כלכלי זהה: הם בעלי אותה הכנסה, אותו גיל, אותו אוברדראפט, אותו מקום עבודה. האם יש איזושהי סיבה לתת את ההלוואה לאחד ולא לשני? האם העובדה שאחת הלוות היא אשה תביא לשינוי ההחלטה?

 ואתה, הקורא, נניח שמונית לאותו תפקיד, ומולך ניצבת אותה דילמה. האם תחליט כי שני מבקשי ההלוואה יזכו ליחס זהה? האם תשובתך תשתנה אם שמו של האחד מזרחי ושמו של השני קצנשטיין?

 במילים אחרות ,האם אנחנו גזעניים?

 למרבית החוקרים, במיוחד בתחום האפליה הכלכלית, יש תשובה חד משמעית: כן. הסטטיסטיקה שלנו, ולא רק שלנו, היא מהסוג הבא: נשים משתכרות פחות מגברים. בני עדות המזרח משתכרים פחות מבני עדות המערב.

 ד"ר ינון כהן וד"ר יצחק הברפלד מאוניברסיטת תל-אביב מצאו לא מזמן, כי פער השכר בין גברים אשכנזים וספרדים מגיע ל33%- (בן עדות המזרח משתכר בממוצע כשני שלישים משכרו של בן עדות המערב.( אצל נשים ההפרש הוא רק .20% הם ניסו להבין מאין נובע הפער. ותק בעבודה, השכלה וכמה גורמים מדידים נוספים הסבירו שני שלישים מהפער. שליש מפער השכר נותר ללא הסבר אובייקטיבי. השניים הגיעו למסקנה כי השליש הזה – בערך עשירית מהשכר ברוטו – נובע מאפליה על רקע המוצא.

 חוקרי האפליה הכלכלית התקשו, עם זאת, למצוא עדויות שניתן למדוד אותן לאפליה הזו. עד שהגיעו שני חוקרים, פרופ' חיים פרשטמן מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר אורי גניזי מאוניברסיטת חיפה.  בימים אלה התפרסמו מימצאי המחקר שלהם. כל מי שעיין בהם נדהם.

 500 סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב התבקשו להשתתף בניסוי מול מספר זהה של סטודנטים מאוניברסיטת חיפה.  התל-אביבים קיבלו 20 שקל כל אחד. הם נתבקשו להחליט האם להעביר את הכסף (כולו, חלקו או לא כלום) לבן או בת זוג מחיפה. נאמר להם, כי כל סכום שיעבירו ישולש בידי החוקרים. תל אביבי שישקיע 20 שקל, יביא בכך לבן או בת-זוגו בחיפה 80 שקל. החיפני שיקבל את הכסף יחליט אז אם וכמה הוא מחזיר לבן או בת זוגו מתל-אביב.

 זה משחק כלכלי פשוט. התל-אביבי יכול היה לקחת את הכסף וליהנות מ20- שקל. החיפני היה מקבל אפס. זו הגישה הקמצנית. אבל הוא יכול היה גם לשלוח 20 שקל לבן-זוגו בחיפה ולקוות להחזר. החיפני קיבל במקרה זה 80 שקל. הוא יכול היה להחזיר 30 לתל אביב, לשמור 50 לעצמו – ושניהם היו יוצאים ברווח גדול יותר מאשר בגישה הקמצנית הראשונה. כלכלית, הפתרון האופטימלי הוא להעביר 20 שקל לבן או בת הזוג.

 במשחק כזה, מלמדים מורי הכלכלה, יש תועלת בשיתוף פעולה. אנוכיות קמצנית מניבה תשואה נמוכה יותר. אך יש אפשרות שהתל-אביבי ישלח לחיפה 20 שקל, החיפני יקבל 80 שקל ולא יחזיר אגורה. ההחלטה, על כן, אם לשלוח כסף לחיפה או לא היא עניין של אמון. האם יש לה,ל סטודנטית התל אביבית, אמון בסטודנט חיפני שאינו מוכר לה?

 זה המשחק אותו חשבו הסטודנטים שהם משחקים. תרגיל בתורת המשחקים הכלכלית, שאולי בא למדוד אם יש או אין אמון במשלוח כסף. אבל זה לא מה שעניין את החוקרים.

 בסוף הטופס שמילא הסטודנט שאמור להחליט על משלוח הכסף, הוכנס שמו של הסטודנט החיפני. אלא שבניגוד לסטודנטים שהשתתפו בצד התל-אביבי של הניסוי, החיפנים נבחרו בקפידה. השתתפו רק סטודנטים ששמם היה במופגן אשכנזי או ספרדי. מזרחי מול קצנשטיין. בוזגלו מול רובינגר. כל כהן, לוי או רענן הוצא מהרשימה. גם ערביי ישראל הוצאו מהניסוי. השניים חיפשו אם יש אפליה בין יהודים על רקע אשכנזי-ספרדי.

 מצב הגבר

60%  מהגברים העבירו את כל כספם לחיפה כאשר ידעו שמי שיקבל את הכסף הוא אשכנזי. לעומת זאת, כאשר ידעו כי בן הזוג הוא ספרדי – רק 20% בחרו בפתרון הכלכלי המוצלח ביותר.

 פרשטמן וגניזי: „החברה הישראלית מפוצלת במידה גדולה ביותר. מידת האמון תלויה במוצא העדתי."  בן זוג אשכנזי מחיפה קיבל בממוצע 15 שקל. בן זוג ספרדי מחיפה קיבל רק 8 שקלים. בחשבון: מידת האמון בספרדי האנונימי היתה 53%  ממידת האמון במקבילו האשכנזי.

 האם אפליה דומה מצויה גם ביחס לנשים? האם הסטודנט מתל-אביב מפלה לרעה סטודנטית מחיפה, לעומת סטודנט מאותה עיר? התשובה המפתיעה: לא. זכר חיפני קיבל בממוצע 11 שקל ונקבה קיבלה 80 אגורות פחות. סטטיסטית, ההפרש הזה נטול משמעות.

 הסטודנט הישראלי ממין זכר אינו מפלה בין נשים וגברים. האם הוא מפלה בין נשים מזרחיות ונשים מערביות?

 הנה התשובה המפתיעה השנייה: לא. בממוצע קיבלה סטודנטית חיפנית מזרחית מבן זוגה התל אביבי כ10- שקלים. הסטודנטית האשכנזיה קיבלה 60 אגורות יותר – הפרש נטול משמעות סטטיסטית.

 גניזי ופרשטמן: "הסטודנט הישראלי נותן יותר אמון בסטודנט אשכנזי מאשר בסטודנטית אשכנזיה. אולם הוא נותן יותר אמון בסטודנטית ספרדיה מאשר בסטודנט מאותו מוצא."

  המימצא הזה מתיישב עם מה שמצאו ינון כהן ויצחק הברפלד: פער השכר בין נשים מעדות שונות קטן מפער השכר בין גברים מעדות שונות. בדיוק כפי שבארה"ב פער השכר בין נשים שחורות ולבנות קטן יותר מהפער שבין הגברים.

 מצב האשה

 הגבר הישראלי, לפי אמת המידה הסטודנטיאלית, מפלה בצורה בוטה בין אשכנזים לספרדים. האם האשה הישראלית שבויה באותה גזענות?

 בממוצע שיגרה הסטודנטית התל-אביבית לבן זוגה החיפני האשכנזי 12.5 שקל, לעומת 11 שקלים ששלחה לבן זוגה הספרדי. זה, לעומת פער של כ12- שקלים, שנמצא בסכומים ששלח הסטודנט התל-אביבי לבן זוגו לניסוי.

 פרשטמן וגניזי: "אין כל עדות שמידת האמון שרוחשות נשים מושפע מסטריאוטיפים עדתיים." אם מימצאי הניסוי היו משמשים להכרעת הדין המשפט על גזענות אזי הגבר הישראלי היה יוצא אשם. האישה הישראלית היתה זכאית.

 בעוד התוצאה באשר לגברים היא כמצופה, התוצאה לגבי הנשים מפתיעה ביותר. גם החוקרים לא מצאו הסבר טוב מדוע הנשים כל-כך שונות, בעניין הזה, מהגברים. אולי כיוון שהן מופלות בתחומים רבים, הן למדו שאפליה היא דבר רע שיש למנוע אותו. מי שיבין מדוע האישה כל-כך הומנית בהשוואה לגבר, יהיה זה שימצא, אולי, את התרופה שתיגאל את הגבר הישראלי מגזענותו.

 כל הגברים גזעניים?

 הגענו לשלב הקריטי במימצאים. הגברים, עתה, הם יעד המחקר. ברור שהם מפלים על רקע עדתי, והרבה. השאלה המסקרנת היא האם האפליה כנגד הספרדים היא עניין לאשכנזים בלבד?

 הגבר האשכנזי העביר לבן עדתו ממין זכר 18 שקל בממוצע. לעומת זאת, הוא העביר למזרחי הזכר כ6- שקלים בממוצע. הגבר הספרדי העביר 17.10 שקל לאשכנזי ורק 5.20 שקל לבן-עדתו.

 פרשטמן וגניזי: "האפליה העיקבית נגד ספרדים משותפת לכל הגברים מכל המוצאים. ההתנהגות הזו מאפיינת גם את הגברים מבני עדות המזרח, שמפלים כנגד בני העדה שלהם."

  שאלתי את פרופ' פרשטמן איך הוא מסביר את זה. גם מי שבדוחק יכול להבין שאשכנזי מפלה לרעה ספרדי, יתקשה להבין איך זה ספרדי מפלה לרעה ספרדי אחר. לפרשטמן הכלכלן אין תשובה. לפרשטמן האדם יש הסבר אפשרי: "נראה לי שגברים מבני עדות המזרח ספגו את הדיעות הקדומות כנגד עצמם, והם מאמינים בהן כיום כמו האשכנזים."

  זה לא המקרה הראשון שבני קבוצה נדחית מאמצים את ההשקפה של הקבוצה הדומיננטית. מה שלא מקטין במאומה את הגועל-נפש שמימצאי הניסוי מייחסים לגבר הישראלי: ספרדי, ישראלי ואשכנזי כאחד.

 שאלתי את החוקרים האם המחקר, שנעשה רק בקרב סטודנטים, מייצג את כלל האוכלוסיה.

 פרופ' פרשטמן: "לא עשינו מידגם מייצג במובן הקלאסי, אבל ציבור הסטודנטים אמור להיות יותר משכיל ויותר פתוח מן הממוצע באוכלוסיה הכללית. אני מעריך – אם כי את זה לא בדקנו בצורה מדעית – שתמונת המצב באוכלוסיה כולה מדאיגה עוד יותר." 

11.12.1998

שתפו: