יש בעולם הטכנולוגי באז שקט סביב סוללות וייצור חשמל. במוקד הבאז שתי התפתחויות: האחת, ייצור חשמל מאנרגיה לא-מזהמת כמו שמש, גלי ים ורוח. האחרת, אחסון חשמל בסוללות זולות בהרבה מהסוללות המיוצרות היום. אם יבשילו שתי ההתפתחויות האלה יתייתר לא רק מאמר זה, אלא - מה שכנראה חשוב יותר - גם השימוש בדלק פחמני לסוגיו. כן, אפילו גז טבעי שנתפס בטעות כנקי.
למשל, באחרונה פרסמה רשות החשמל קדם-מכרז לתחנת כוח בהספק 300 מגה-ואט לייצור חשמל סולרי בכך אין חידוש. אלא שהמכרז הזה כולל, בפעם הראשונה, התקנת סוללות המאפשרות לתחנת הכוח לספק חשמל גם בלילה.
אבל 300 מגה-ואט הם טיפה בים החשמל. בישראל התלות בדלק פחמני מגיעה עד כדי גיחוך: חברת החשמל, הצרכן הגדול ביותר של גז טבעי ויצרן החשמל הגדול בארץ, נאלצת לקנות גז מזהם, ועוד במחיר מופקע. הכול הודות ליוזמתם של שני חכמי הדור ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ – ממציאי "מתווה הגז".
מונופול מחופש
מונופול מחופש
הבעלות על שדות הגז היא באמצעות שותפויות. יש שותפים בכירים, בעלי נתח גדול מהשותפות, ויש שותפים זוטרים, שהנתח שלהם קטן יחסית. כמו בכל תאגיד, גם בשותפויות הגז הגודל בהחלט קובע.
כאשר חברת חשמל פרסמה את המכרז לאספקת גז טבעי הוגשו שתי הצעות: משדה תמר ומשדה לוויתן. באופן מפתיע ואפילו מדהים שתי ההצעות היו זהות. טוב, זה לא מפתיע ולא מדהים. אומנם הוגשו שתי הצעות מתחרות, וכלכלנים אוהבים ללהג על כך שהתחרות מביאה למחיר הזול ביותר, אבל במציאות אין חיה כזו שכינוייה מחיר אחיד. זו חיה דימיונית שמתקיימת רק באוניברסיטה ובמוחם הקודח של כלכלנים. השותפים הבכירים בשדה תמר - דלק בשליטת יצחק תשובה ותאגיד האנרגיה האמריקאי נובל אנרג'י - הם גם השותפים הבכירים בשדה לוויתן. כך שלמעשה אין תחרות ויש מונופול. מונופול יכול לדרוש איזה מחיר שמתחשק לו.
ממשלת ההתנתקות
ממשלת ההתנתקות
כאשר ממשלה במדינה נורמלית מבחינה בשוק מונופוליסטי היא נוהגת להגביל את כוחו של המונופול. למשל, לחייב אותו למכור את הגז במחיר נמוך ולמסות את הייצוא שלו לחו"ל. צעד כזה מתחייב במיוחד בישראל, היכן שהממשלה היא בעלת המניות בחברת חשמל. אלא שבמדינת קו-קו-לנד שאנחנו חיים בה לא עושים דבר. מתווה הגז של הצמד נתניהו ושטייניץ מעגן את השום דבר הזה בחקיקה.
עכשיו מתברר, לפי דיווח ב"דה מרקר", שהשותפים הזוטרים בשדה תמר מעוניינים דווקא למכור גז בזול יותר, כי חברת החשמל בחרה בשדה לוויתן. אבל מאחר שהגודל קובע והם זוטרים, השותפים הבכירים מטילים וטו על העסקה.
כעת צפויה התקוטטות משפטית בין השותפים הזוטרים לבכירים, והממשלה תעמוד מנגד כי הרי מדובר בחברות פרטיות ובשוק תחרותי. ואם מישהו חושב אחרת, אל דאגה: במתווה הגז המהולל המדינה אסרה על עצמה לטפל בעניין כזה, ובא למונופול גואל.
