כלכלת ישראל
נמצאת על הפנים. דו"ח של בנק ישראל מדד ומצא כי פריון העבודה כאן נמוך ב 24%
מהשיעור הממוצע של המדינות החברות באירגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD). והמספר הזה לא השתנה
בעשורים האחרונים. זו הסיבה העיקרית לכך שההכנסה לנפש בישראל נמוכה ב 13% מממוצע
המדינות דלעיל. הבנק המרכזי מביא שורה של המלצות לשיפור המצב העגום הזה ובתקשורת
כבר חגגו על הפיקנטית שבהן: התאמת חופשות תלמידי בתי הספר לחופשות העובדים. מתברר
שבחופשת הפסח של התלמידים ההורים או שיושבים בבית או שלוקחים את הילדים לעבודה –
ובכך נפגע פריון העבודה. פיחס.
מרכז טאוב גם הוא עסק בעניין בזווית אחרת. מתברר כי בין 2001 ל 2015 עלה פריון העבודה ב – 15% בעוד השכר ברוטו קפא. אתם מבולבלים? הנה מה שמצא פרופ' דן בן דוד ממכון שורש ואוניברסיטת תל אביב: הוא מאשר שהפריון אצלנו גדל בהתמדה, אבל במדינות העשירות הוא גדל יותר. הבעיה, כך מתברר, היא שאין כאן מספיק כבישים והחרדים וילדיהם הם "עולם שלישי".
הכביש לעולם השלישי
איך שלא קוראים
את שפע המידע הזה הצרה צרורה ודורשת פתרון. עם כל הכבוד לחוקרים הדגולים אין בארץ
ממשלה שתוציא את החרדים מעולמם. לצערו של נפתלי בנט טרם סיפחנו את מחצית ארץ ישראל
כך שאין לנו שטח לסלול בו עוד כבישים. ובאשר לחופשת הפסח – אפילו בבתי ספר פרטיים
משתחווים למולך הזה.
אז מה הפתרון?
בשביל זה קיימת הפינה האינטרנטית הזו, הנוברת במחקרים מודל 2020 לתועלת העם
והמולדת. לא מכבר ראיתי ב"דה מרקר", המוסף הכלכלי של "הארץ",
מאמר שכותרתו "המחלה הקשה של שוק העבודה היא חוסר ריכוז". מתברר כי
הטלפון הנייד וצפצופיו הורסים לנו את הריכוז. וזה לא רק הטלפון שלנו אלא גם של
עמיתינו היושבים לידינו. קקפוניית הסלולרים היא שהורסת את הפריון. זה נשמע משעשע
למדי אלמלא מחקר קטן שעשיתי חשף את העובדה שהסלולרים בישראל מצפצפים כמו אלה
שבמדינות העשירות. כל העולם מצפצף – אז מדוע רק אנחנו דפוקים?
נתניהו פינת מודי
נתניהו פינת מודי
הישועה מגיעה
מהודו. זו נקודת מוצא נהדרת כי הממשלה שם והממשלה כאן מאוד דומות ביחסן לקבוצות
מסויימות באוכלוסייה, בלאומנות המופגנת ובידידות האישית שבין בנימין מכאן ומרנדרה
משם. לפיכך יש כאן סיכוי מעולה לפתרון.
חמישה חוקרים
חברו למחקר שחשף סכנה גדולה לאנושות ובמיוחד לפריון העבודה: אף על פי שמומחים
ממליצים על שינה של 7-9 שעות ביממה, יש רבים שלא עומדים במשימה ויש סכנה של
"מגפה של חוסר שינה". מתברר כי באזורים נרחבים בהודו 95% מהתושבים ישנים
פחות מ - 7 שעות ביממה. וזה מאוד הרסני.
אז מה פתרון
הפלא לסוגיית המצב הכלכלי בהודו ובישראל? "צריך לתת לעובדים זמן שינה איכותי
בעת העבודה" פוסקים המומחים. המחקר שלהם מראה שהוספת שעת שינה בעבודה משפרת
את הפריון והריכוז הרבה יותר מתוספת שעת שינה בלילה.
מה שיפה בפתרון
הזה שהוא לא מסובך להפעלה. אמנם כמה מעסיקים יתקוממו, אבל הם לא מבינים בפריון
העבודה – מה שמוכח מדי שנה בנתונים. יסלחו לי הקוראים בני פלסטין וצאצאים ליוצאי מדינות
ערב, אבל ל"שלאף שטונדה" הייקי יש עדנה מחקרית.
