השר למריחה

 מה אתם מעדיפים? שוקולד או ממרח קקאו שמטעמי תחפושת מתקרא "ממרח שוקולד"? כמי שמכור לשוקולד מריר ומוציא מדי חודש רבע אחוז מהכנסתי נטו על תחליף החשיש הזה,  נפגעתי מהודעתו של שר הכלכלה, ניר ברקת, כי בכוונתו להטיל סוג של פיקוח מחירים דווקא על "ממרח שוקולד" אך לא על שוקולד. מכיוון שברקת הוא חבר בחמישון (20%) העליון חשדתי שהעשירים אוכלים ממרח נוטלה, סוויטאנגו, השחר העולה, קידי ועוד (נטולי שוקולד) בארוחת בוקר. לפיכך פניתי ללוח 1.1 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממנו למדתי כי הם לא חובבי הממרח ומוציאים עליו עשירית מההוצאה על שוקולד.

ועל אף זאת הודיע השר כי ממרח שוקולד הוא יעד מיידי לפיקוח מחיר.

שתפו:

טיפול סיעודי

 לא מכבר קראתי כי ב"סעיף הסיעוד של הביטוח הלאומי יש גירעון אקטוארי של 170 מיליארד שקל". האם ב- 1 לינואר 2025 יעצרו את הכסף לכ- 350,000 מקבלי קיצבת הסיעוד?

קיצבת סיעוד משולמת לזכאים על ידי הביטוח הלאומי מכוח חוק. לעומת זה, ביטוח סיעודי הוא ביטוח פרטי מרצון שבו הכסף נגבה על ידי קופות החולים אך הביטוח מופעל בידי חברות ביטוח פרטיות.

היו ימים שבהם קופות החולים גם גבו את הכסף וגם סיפקו את השרות. הממשלה החליטה שנדרשת הפרדה וכי קופות חולים יעסקו בטיפול ולא בביטוח. ניחא. הקופות לא התלוננו כי, אני מנחש, הן גובות עמלה מהעברת הכסף לחברות הביטוח.

"הכללית" שמבטחת כמחצית ממבקשי הביטוח הזה ערכה בקיץ מכרז בין חברות הביטוח להפעלת השרות מינואר 2025. אף חברת ביטוח לא הגישה הצעה והמשמעות היא שמינואר הקרוב לא יתקבלו מבוטחים חדשים.  אלה שבידם פוליסת ביטוח "ייהנו" מקיצוץ דראסטי בזכאות לשרות, עד שייגמר הכסף.


האופציות הטיפוליות


לפי התקדים הזה, בתנאים הנוכחיים שבהם יש גידול מתמיד ב"זכאים", אף חברת ביטוח לא תסכים לתת שרות במכרזים עתידיים גם בשאר הקופות.

בהשקפה הכלכלית המקובלת תחת שלטון הימין מה שפרטי הוא פרטי ואל לה לממשלה להתערב בעניין. האם הממשלה תתערב בשוק הקולרבי אם, מסיבה כלשהיא, לא יהיה קולרבי בשווקים – ויש יותר אוכלי קולרבי מסיעודיים?

הממשלה כפתה את ההפרדה על קופות החולים כי לא רצתה לשאת בנטל. מאחר והקופות ניזונות מתקציב המדינה – השארת הביטוח הסיעודי אצלן היתה מחייבת את הממשלה לשלם על זה, כמו שהיא משלמת עבור תרופה לטיפול בבלוטת התריס.

העניין הוא שיש יותר מחמישה מיליון איש עם ביטוח סיעודי וזה מספר מעט יותר כבד ממפגיני קפלן. אז מה עושים?

יש שלוש אפשרויות:

א.    לתת לעסק למות מוות "טבעי" במגזר העיסקי.

ב.    להלאים את כספי הביטוח המשלים בחברות הביטוח. להגדיל את קיצבת הסיעוד למשולם בביטוח המשלים.  להעלות דמי הביטוח הלאומי תוך ביטול התקרה ולתת למבוטחים קיימים הנחה בדמי הביטוח לפי הוותק שלהם בביטוח המשלים.

ג.     לחייב את הקופות להרע את התנאי הביטוח כלומר להעלות את התשלומים החודשיים ו/או לקצץ בתשלומים לזכאים. זה מה שהממשלה מעדיפה. סביר שיכנו זאת "תכנית הבראה".


מסע בין כוכבים


יש עוד אופציה שכלל לא נשקלת והיא הזולה ביותר והשוויונית ביותר.  היא הוצגה לראשונה בסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים". ספינת החלל אנטרפרייז נתבקשה לטוס לכוכב א' ולאסוף את המדען היחיד  ביקום שיודע איך למנוע את פיצוצו של כוכב ב' שיגרום למותם של מיליונים. המדען המדובר היה בן 84 שנים ו 364 ימים.

משהגיעה הספינה לכוכב א' התברר כי בחוקה שם יש סעיף ולפיו בהגיע אדם לגיל 85 עושים לו "מסיבת סיום" ובסופה הוא לוקח כדור – ומת. מדוע? בגלל שנטל תקציבי הסיעוד לקשישים היה גבוה מדי, והחוק פתר את הבעיה, ברובה.

איזו חלופה את/ה מעדיפים?

תבלין בענייני אקטואריה: לממשלת ישראל יש חוב של כ־ 1.4 טריליון שקל. זה שווה ל־140 אלף שקל לכל תושב כולל ילדים וסיעודיים. נניח שקטאר מוכנה לשלם את הסכום הזה (= גירעון אקטוארי אפס) ובלבד שכולם יעזבו.

נשארים עם החוב או מקבלים את היוזמה הקטארית?


 


 

 

 

שתפו:

הפשעים של האזרח מ'

 אני מבקש לעשות לכם הכרות עם מיודעי, האזרח מ'. אמנם הוא לא מפורסם כמו האזרח ק' פרי דמיונו של פרנץ קפקא, אבל הוא חי וקיים, ולענייננו השבוע, הוא הישראלי היחיד שאני מכיר שהודה בביצוע פשעי מלחמה והוא נכון לעמוד למשפט בבית הדין שבהאג, הולנד.

שתפו:

פנטזיה איראנית

 במלחמת לבנון הראשונה – 1982 - בחרה ממשלת הליכוד של אותם ימים לחבור לכוח הצבאי של הנוצרים בלבנון - הפלנגות. בהעלמת עין של ישראל נעשה טבח בפלסטינים בידי הפלנגות הנ"ל, ותחת חסותה הוקם "צבא דרום לבנון", שאמור היה להגן על ישראל מפני המוסלמים המרושעים.

שתפו:

השפעות מסוכנות

 השבוע למדתי כי אנחנו עומדים בפני סכנה חדשה ובלתי צפוייה: ההסכם ל"שיתוף פעולה" בין סלקום לבין HOT. זו עליית מדרגה במצבנו הטלוויזיוני אחרי שביולי נחתם הסכם דומה בין פרטנר לבין YESהשייכת לבזק שהוגדר "מדאיג". שני הסכמים זו כבר סכנה.

שתפו:

גרמניה כמשל

 הפרופסור לכלכלה שאל את הסטודנטים: מדוע במלחמת האזרחים בארצות הברית (1861-1865), "הדרום" (הקונפדרציה) הפסיד ל"איחוד" (הצפון). מצער שבכיתה לא נכח הסטודנט גיורא איילנד, שמיד היה משיב "כי הדרום לא הרעיב את הצפון", כפי שהגנרל בדימוס מציע עתה כמתכון לנצחון מוחלט במלחמה בעזה. או אז היה לומד שהצפון ניצח בלי להרעיב אף אחד.

שתפו:

עניינים שוליים

 הנה המשמעות שנותנת האקדמיה ללשון העברית למילה שול: "קצה הבגד, מקום פנוי בעמוד, צידי הכביש, מחוץ לסדרי החברה" ובפשטות משהו לא חשוב, זניח.

אבל יש מקום אחד שהשולי הוא העיקר. אלפי תלמידי כלכלה באוניברסיטאות ובמכללות "דוגרים" על השולי. ב"מדע" הכלכלה השולי הוא החשוב. ויש אפילו "חוק התפוקה השולית הפוחתת" שהוא אבן יסוד בהשגת "שווי משקל כלכלי אופטימלי". לצערם של הסטודנטים הם לא יתקלו בחוק הזה לכשיעבדו, אלא אם כן הם יהיו מורים לכלכלה באוניברסיטה. בחיים הממשיים אין לחוק שימוש והשולי חוזר למקומו המילולי: לא חשוב.

שתפו:

הר המתים

 א-שאראפה הוא ההר הידוע ביותר בישראל. ב־1949 נקבר שם תיאודור הרצל ומאז ההר נקרא על שמו. על שיפולי ההר הצפוניים והמזרחיים נמצא בית הקברות הצבאי ולידו קבורים ראשי ממשלה ונשיאים. על שיפוליו הדרומיים – מוזיאון יד ושם. מי שמטפס להר מכיוון מערב מגיע לשורה של גדרות אבן ובורות מים – מה שנשאר מחירבת חמאמה – ישוב קדום שקצהו העליון מתחבר למזבלה של יד ושם. העובר את המזבלה מגיע לחלקת חסידי אומות העולם. על החסידים האלה, ובעיקר אלה שנעדרים מהרשימה, נסוב המאמר הזה.

שתפו:

צמיחה וצניחה

 מי שמסתובב בשכונות החרדיות בירושלים נתקל במודעות שלא נמצאות באזורים אחרים: "תרופות גדילה" לטיפול בילדים נמוכים מדי לדעת הוריהם. משועשע שתפילה להגדלת גובה הילד לא מועילה דיה, הלכתי לדיור המוגן הקרוב וחיפשתי מודעות ל"תרופות צניחה" שטיפול בהן מוריד את גיל הקשיש כך שיוכל להשתתף במרוץ חצי מרתון.

שתפו: