מה אתם מעדיפים? שוקולד או ממרח קקאו שמטעמי תחפושת מתקרא "ממרח שוקולד"? כמי שמכור לשוקולד מריר ומוציא מדי חודש רבע אחוז מהכנסתי נטו על תחליף החשיש הזה, נפגעתי מהודעתו של שר הכלכלה, ניר ברקת, כי בכוונתו להטיל סוג של פיקוח מחירים דווקא על "ממרח שוקולד" אך לא על שוקולד. מכיוון שברקת הוא חבר בחמישון (20%) העליון חשדתי שהעשירים אוכלים ממרח נוטלה, סוויטאנגו, השחר העולה, קידי ועוד (נטולי שוקולד) בארוחת בוקר. לפיכך פניתי ללוח 1.1 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממנו למדתי כי הם לא חובבי הממרח ומוציאים עליו עשירית מההוצאה על שוקולד.
ועל אף זאת הודיע השר כי ממרח שוקולד
הוא יעד מיידי לפיקוח מחיר.
הנה שאלה ב"הכרה, תאור,
תכונות" של משפחה ישראלית: מהו המוצר הבודד שעליו מוציאה משפחה ישראלית את
מרבית כספה? דלק למכונית? פספסתם. קניית
מכונית? גם זה פספוס. התשובה הנכונה, סטטיסטית, היא שכר דירה.
הנה ההשוואה: המשפחה הממוצעת מוציאה
על שכר דירה 8% מהוצאותיה. המשפחה החציונית – 18% והמשפחה הענייה – 14%. ההוצאה על הממרח, אצל כולם, היא בערך 0.05%.
למה להתעסק עם המוצר הזניח והלא־בריא
הזה? כך נראה שר המריחה.
התאגידים הרשעים
ההחלטה להטיל פיקוח מחיר מקורה בחוות
דעת של הממונה על המחירים במשרד הכלכלה ולפיה תאגידים העלו מחירים ב"מצב
החירום" בו נמצאת המדינה. מי הם הרשעים האלה? תנובה, זוגלובק, שטראוס, אסם,
קימברלי קלארק, סנו, סוגת ועוד. לכל הרשעים כוח שוק לא מבוטל והם, כתלמידי כלכלה,
יודעים שתפקידם הוא רווח מקסימלי – בדיוק מה שעשה ניר ברקת לפני שהיה שר.
פיקוח רציני על המחירים הוא למעשה
בלתי אפשרי. קחו את תרגיל החמאה. על חמאה במשקל 100 ו־200 גרם יש פיקוח. תנובה,
מטעמי הפסד במחיר המפוקח, הפסיקה לייצר חמאה. נוצר מחסור עליו עטו יבואנים והביאו
ארצה חמאה במשקל 130 גרם שעליו אין פיקוח.
ככלל, הריכוזיות ביבוא לישראל גדולה
אף יותר מהייצור והשיווק בישראל. ראו מה קרה עם המכוניות. יצרני מכוניות חשמליות מסין ביקשו למכור בישראל. מי היבואנים שנבחרו?
התאגידים הסינים הפקידו את השיווק והשרות בידי יבואנים קיימים של המתחרים שלהם.
לפני כמה חודשים החלה חברת התקשורת
בזק למכור חשמל. גם סלקום מוכרת חשמל. ויש עוד 5-6 כאלה. כולם מבטיחים מחיר נמוך
מזה של חברת חשמל. רובן לא מייצר חשמל.
זה מלמד שמחיר החשמל לצרכן גבוה מדי,
וזה נמשך כך 70 שנה. חשמל הוא המוצר הכי נוח לפיקוח. הוא אחיד. הייצור פשוט.
ההולכה פשוטה עוד יותר. ועדיין הפיספוס הוא ענק.
מה אפשר לעשות?
לטפל בתאגידים. כל התאגידים וזה כולל גם את כל
הבנקים שמרוויחים סכומי עתק. הנה מתכון למחלה:
1.
מס
חברות המוטל על הרווח יהיה בשיעור זהה למס המוטל על הרווח של עצמאי.
2.
לתאגיד
אסור יהיה לעשות עסקים עם בני המשפחה שלו – מי שיש להם ולבעליהם מניות בתאגיד.
3.
תאגיד
זר הפועל בישראל יהיה חייב במס ישראלי על כל רווח שהושג בישראל. סכומים שהוא משלם מחוץ
לישראל לא יוכרו כהוצאות.
ומה תעשה הממשלה עם כל הכסף הזה?
כפטריוט מוצע כאן להקים את בית המקדש בעזה. לחילופין וכבוגד, לבטל השתתפות חולים
בהוצאה על תרופות וטיפולים.
