השבוע
הייתי צד לקטטה עם ספק התקשורת. מצאתי שהוא גובה 6 שקלים מדי חודש בגין
"הוראת קבע בבנק". כאשר התקוממתי על התשלום, הסביר לי נציג הספק שאם
אעביר את הוראת הקבע לחברת אשראי – או אז התשלום יהיה אפס. כל ספקי התקשורת עובדים
בשיטה הזו, אמר. אפס בהוראת קבע לכרטיס אשראי וכמה שקלים בהוראת קבע לחשבון הבנק.
והוא
הוסיף שיש הבדל של שקל פה־שקל שם, בין הספקים. לצופה מהצד נדמה שיש בישראל כ־10
ספקי תקשורת. אבל זה סוג של ישרא־בלוף. בפועל יש שניים בעלי תשתית של סיבים
אופטיים: בזק והוט. כל השאר רוכבים – תמורת תשלום
– על אחד משני התאגידים האלה. כך נראה קרטל שמנקודת ראות הצרכן הוא
מונופול.
מה שלא
מפריע למביני הכלכלה לדרוש מהממשלה שתגביר את התחרות כי בנפשנו היא. הדוגמה האחרונה
היא פרשת הגז הטבעי. ב"מים הכלכליים" של ישראל נמצאו כמה שדות גז. אבל, כך
כותבת פרשנית "הארץ" "עשר שנים אחרי שישראל סערה סביב המאבק על מתווה הגז, רוצה משרד
האנרגיה להחזיר אותה לתקופה שלפני המתווה: להפוך את משק הגז למשק מונופוליסטי, כששברון (חברת דלק אמריקאית) שולטת בפועל על כל עתודות
הגז הרלוונטיות."וזה אסון לאומי.
או שלא.
הרי הפרשנית אינה מתקוממת על כך שלוקהיד מרטין האמריקאית היא מונופול במטוסי קרב
בישראל באמצעות F-35. אז מה הבעיה עם שברון?
הבנקים והמכוניות
יש מצבים ושווקים שמתקיים בהם מונופול והניסיון
לייצר שם תחרות הוא מגוחך. גוגל, למשל. שברון מחזיקה בכמחצית שדה הגז לוויתן וברבע
משדה הגז תמר – שני שדות הגז הגדולים ביותר. במצב הזה הממשלה תרוויח אם תיתן לשברון לקנות את כל השדות.
כי מונופול, גם לדעת השמרנים שבכלכלה, ראוי שיימצא תחת פיקוח ממשלתי קפדני.
הבנקים המסחריים הם דוגמא נוספת. לכאורה יש
בישראל 14 בנקים. אבל מתי עברתם לאחרונה מבנק לבנק? לפני הרבה שנים בנק איגוד
הבטיח למי שעוברים אליו פטור מעמלות בחשבון עו"ש. מעטים קפצו על המציאה.
בשנים האחרונות בנק איגוד למד את הלקח ועתה הוא היקר במדינה. עכשיו מציע חכם
כלכלי, דרור שטרום, להכריח את בנק הפועלים למכור את ביט, ואת דיסקונט את פייבוקס.
אז שתי חברות ביטוח יקנו את הצעצועים האלה והעולם יהיה שונה לחלוטין. נו, באמת.
כאשר יצרני רכב חשמלי מסין ביקשו לשווק בארץ הם
לא בחרו לפתוח ביזנס משלהם. רוב המכוניות הסיניות משווקות על ידי חברות גם עם
יצרנים מתחרים. תסתכלו על משפחת חרל"פ היבואנית של מרצדס, יונדאי, מיצובישי, ג'נסיס, smart, ORA, ECOO, OMODA, פוסו
ושמיץ.
האלטרנטיבה
האפיקורוס מציע בזאת שיטה כלכלית לטפול בריכוזיות
במשק. במקום לדבר במילים מוצע לדבר במיסים.
ראשית, להגדיר מהו נתח שוק שמעליו יוגדר העסק
כ"משפיע". האפיקורס מציע 20% אבל לממשלה של ניצחון מוחלט בשיטת הסלמי מותר להתחיל עם
35% ולרדת כל שנה ב־2% עד שמגיעים ל20%.
שנית, היום שיעור מס חברות הוא 23%. כאן מוצע שעל
חברה משפיעה יוטל מס חברות של 35% שיועלה בהדרגה ב־2% בשנה עד לשיעור המס המירבי על
הכנסה מעבודה שהוא 50% עד להכנסה של 721 אלף שקל לשנה ול־53% מעבר לה.
שלישית, הממשלה תהיה רשאית להטיל פיקוח על מחירי
חברה משפיעה. כך שאם בנק הפועלים, בנק לאומי ושברון ימשיכו להחזיק בנתח שוק גדול
הממשלה תוכל לחייב את הבנקים לשלם ריבית פריים לבעלי חשבון עו"ש ביתרת זכות.
ועל שברון ייאסר למכור גז לחו"ל כדי שיישאר גז לנכדים של מי שהיום הם בני 18.
