הפעם
בנימין נתניהו צודק. מי שבאמת שולט כאן זה מה שהוא מכנה ה"דיפ סטייט", חבורה
של שמאלנים חובבי חמאס, שונאי מדינת ישראל ובקיצור, בלשון בנו, כל אלה שנאחל להם screw
you!.
סירוב
להתגייס היה כאן מאז ומעולם אבל בהיקף זעיר. אפשר למנות על אצבעות הגפיים את מספר
הסרבנים שהועמדו לדין ונענשו במאסר בארבעים השנה האחרונות, וגם זה היה מזמן. בכל
זאת, זה לא תענוג לבלות חודשים בכלא מגידו או עתלית או "נוה צדק".
לפני
כעשרה ימים התארגנו חיילים במילואים ובדימוס מחיל האוויר ושלחו מכתב לרמטכ"ל.
לא, אין בו בדל סרבנות. רק מחאה על התארכות המלחמה ללא צורך תוך סיכון חייהם של
החטופים. בינתיים הצטרפו אליהם נוספים מחילות שונים ובעלי מקצועות רפואיים. בניסוח
ציורי זה "דיפ סטייט" צנום מאוד.
הטמבל מקבל החלטה
אלא
שלא מכבר מינתה הממשלה טמבל לרמטכ"ל. במקום להעביר מיד את המכתב לארכיון או
אולי להשיב לכל החותמים "הבה נסכים
שלא להסכים וביחד נלך לניצחון המוחלט" הוא הודיע שהוא מדיח את כולם מהצבא. שר
הביטחון וראש הממשלה תמכו בו פומבית. מה לעשות? הם מינו אותו.
אני
מגדיר את הרמטכ"ל טמבל כי הוא לא הבין שההדחה פותחת תיבת פנדורה ובה שתי קבוצות שמספר אנשיהן עשוי
להגיע להמונים.
גיוס חרדים
הקבוצה
הראשונה היא החרדים, שטוענים כי תפילות ולימוד התורה מסייעים יותר מהלחימה להשגת הניצחון
המוחלט. לפני ההדחה אפשר היה לעשות איתם עסקה: להפסיק את האש, להתקפל מעזה ולראות
איך התפילות מנצחות את החמאס. לאור הביצועים של הצבא, זו חלופה פחות מטומטמת ממה שאפשר
לחשוב.
אבל רגע!
מה יעשו החרדים עכשיו, אחרי שבית המשפט ציווה על גיוסם? הנה הפתרון: הם ישכנעו את
רבניהם שלשם שמים יש להעתיק את מכתב אנשי חיל האוויר, מילה במילה. מקסימום להוסיף
בראש המכתב בס"ד כדי שהרמטכ"ל יבין עם מי עוד יש לו עסק. על המכתב יחתמו 180,000 אברכים ותלמידים. רב אלוף זמיר, מחשש שיואשם באכיפה בררנית, יורה להדיח את כולם, בלי אפשרות להתגייס.
בכך תיפטר גם סוגיה פוליטית קטנה: מר
גולדקנופף מחסידות גור ומר דרעי מחסידות עובדיה יפסיקו לאיים בפירוק הממשלה. ולפי
הבנתי המשפטית, בג"צ לא יתערב בעניין כי גיוס והדחה הם בסמכותו של מפקד הצבא.
סיוע לכלכלה
הקבוצה השניה היא חברה של כבוד ב"דיפ
סטייט". אלה הסרבנים מטעמי מצפון, מוסר ושנאת ישראל. הם יחתמו על מכתב זהה,
והטמבל ידיח אותם מאפשרות הגיוס.
למהלך תהיה גם משמעות פיזיקלית חדשנית:
הסרבנים לא יגויסו על אף שהם לא סרבו. הם רק חתמו על מכתב מחאה.
ובשם 20 הסרבנים שישבו בבית סוהר אודה לראש
הממשלה ואנשיו, שמצאו דרך הומנית לטיפול בסרבנים וגם הצליחו לחסוך בהוצאות המשטרה
הצבאית על אחזקתם בכלא.
