חוב חמוץ-מתוק

 


הדבר השנוא ביותר על בנק הוא חוב שחוזר. עד כדי כך הוא שנוא שבעת שאדם לוקח הלוואה מבנק (חוב, מנקודת מבט הבנק) הוא מתחייב לשלם עמלת פירעון מוקדם. כלומר בניגוד להפקדה בחשבון עו"ש שהבנק שמח לקבל, חוב שמוחזר יוצר כאב ראש וטעם חמצמץ בפה.

אבל כאשר מדובר בחוב שחוזר בסכום גבוה החמצמצות גוברת כי הבנק צריך לרשום הפסד. לא שונה מבעל חנות שמכר מוצר פגום שהוחזר. מאחר ובונוס המנכ"ל צמוד לרווח – חוב חוזר הוא גם התעללות אישית. לכן כאשר מתחלף מנכ"ל, המנכ"ל החדש מחפש למצוא הפסד בתקופה טרם מינויו – כדי להגדיל את הרווח לתקופה שלו בתפקיד.

תחשבו על קבוצת הבנקים שנתנו לאלון מאסק הלוואה של 13 מיליארד דולר לרכישת טוויטר כאשר הערובה העיקרית היא מניותיו של מאסק בתאגיד הרכב טסלה. אלה נסחרו בכ־350 דולר ערב הרכישה והן עתה  במחיר דומה כאשר מדד המניות בבורסה עלה בכ־25%. על פי הערכות שוויה של טוויטר היום הוא מחצית מהמחיר שמאסק שילם עבורה.

אם המספרים האלה גורמים כאב בטן גם לקוראים תחשבו  על 36,000 מיליארד דולר (= 36 טריליון) שהוא החוב של ממשלת ארה"ב. מומחים לפיננסים נוהגים לחלק את המספר הזה להכנסה הלאומית ובתחשיב האמריקאי זה יוצא 123%. לשם השוואה  המספר המקביל בישראל, גרמניה ופינלנד הוא כ־70%.  ברוניי עתירת הנפט היא עם יחס של פחות מ־10%. ארגנטינה, פושטת רגל ותיקה עם 100% "בלבד".


ארה"ב בתהום?


לשיטת מדידת המומחים לפיננסים, ארה"ב היא על הבנקט ואו-טו-טו נופלת לתהום.

הנשיא טראמפ שעשה מאז שנבחר מהומות כלכליות גדולות, לא במעט בסיוע השר שלו ליעילות כלכלית – אלון מאסק, זכה השבוע שבית הנבחרים בוושינגטון אישר את תכניתו הכלכלית המתמקדת בעיקר בהורדת מסים.

לפי התחשיבים שפירסם בית הנבחרים התוצאה הפיננסית של התכנית הזו תהיה תוספת של 3.8 טריליון דולר לחוב האמריקני – מה שמסביר מדוע ארה"ב נפלה בסוף השבוע לתהום.

מה, היא לא נפלה? בינתיים זה עושה כאב בטן למומחים פיננסים ולי זה מוסיף עילה לנסות לפתור את התעלומה מדוע שום דבר לא קרה.

תחילה לרמז: בעקבות הטלת מכס על בריטניה בחר הבנק המרכזי שם להגדיל (!!!) את אחזקותיו באגרות חוב של ממשלת ארה"ב – הלא הן החוב המדובר.

אני מנחש שלפחות שני שלישים מהמדינות בעולם בחרו שלא לצמצם את אחזקותיהן באותו אג"ח אמריקאי אומלל, בניגוד למה שעשתה סין. ומסיבה פשוטה: אמנם בני משפחת טראמפ "יצרו" מטבע קריפטו ועסוקים בשיווקו, אבל בינתיים הדולר הוא הבריון הפיננסי השכונתי.

וזה יימשך כל עוד ערכו של כל מטבע אחר – מדינתי או קריפטו – נקוב בדולרים. כל עוד רוב העיסקות בעולם נקובות בדולר – הדולר הוא המלך.

והזכות הגדולה של המלך היא להדפיס דולרים בין בצורת שטרות ירוקים ובין בצורת אג"ח הנקוב בשטר הירוק.


המלך וישראל


הבה ניכנס לנעליהם של הנגיד ירון ושר האוצר סמוטריץ'. לישראל יש יתרות מטבע חוץ בסכום של כ־200 מיליארד דולר (שימו לב למטבע שבו כל העולם נוקב את היתרות שלו). טראמפ הטיל מכס גם על ישראל. אני מניח ש־70% מהיתרות מושקעות באותן אגרות חוב של ארה"ב. האם הם מוכרים וממירים אותן בשטרלינג, יורו ושאר ירקות כנקמה על הפגיעה ביצוא הישראלי? האם משרד האוצר שמנפיק מדי שנה אג"ח דולרי יפרוש מהמטבע הזה? קדחת.

כל עוד העולם לא עושה פירעון מוקדם של חוב דולרי, הוא מממן את הגירעון התקציבי שם. והחוב שם מתוק שוקולד.




שתפו: