האם יש ברשותכם 818,000,001 שקל? אם כן, יש לכם סיכוי טוב לרכוש את קניון הזהב בראשון לציון. כלומר לא את כולו, רק 51% ממנו, אבל השליטה אצלכם ביד. מי שבידו הסכום הזה (למעט אם שמכם עופר, נפתלי או עזריאלי) יקבל מיד אישור של רשות התחרות, מה גם שההצעה שלכם גבוהה בשקל אחד שלם מההצעה של עופר.
מה
שמזמין את השאלה הבאה: מאיפה יש לעופר 818 מיליון שקל לקנות חצי קניון בראשון לציון? אני מנחש שאין לעופר
את הסכום הזה ביד. אני ממשיך ומנחש שגם למי מהקוראות והקוראים אין סכום כזה. אבל לעופר
יש סיכוי טוב להשיג את הכסף. לכם – אין.
הלוואה לעשירים
ליאורה
עופר, מהבעלים של "קבוצת מליסרון", שהיא עופר בשם אחר, תלך לבנק ותבקש
הלוואה. ללכת לבנק גם אתם יכולים. לקבל 818 מיליון – נראה אתכם. היא תקבל. יש לה
קניונים ברמת אביב, בקרית ביאליק, בפתח תקווה, במפרץ חיפה, ברחובות, בקריית עקרון,
בחיפה, בבאר שבע, ועוד ועוד. בשפת הפיננסיירים היא טייקון.
מה עמדתה
של עופר בשאלה הכלכלית הבאה: לאור האיומים הרבים על כלכלת ישראל, האם על בנק ישראל
להוריד את הריבית? הנה עוד ניחוש: אם היה למי מכם סיכוי לקבל הלוואה בסך 818
מיליון שקל הייתם מצטרפים עם ליאורה לעצומה למען הורדת הריבית כדי להציל את
המדינה.
לעיתון
"הארץ" יש דעה נחרצת בעניין הוזלת הריבית, שתקטין את נטל החזר ההלוואה
שתיקח ליאורה לקנות חצי קניון. "האינפלציה נכנסה לתוך יעד בנק ישראל, והורדת
הריבית בארה"ב יצרה פער לא רצוי".
עבר ועתיד
האינפלציה
נכנסה לתוך יעד?
הנה
ידיעה שהתפרסמה לפני שבועיים עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט – זה שעלה
ב־0.7%: "המדד עלה והאינפלציה ירדה". מקובל לחשוב שהאינפלציה והמדד חד
המה. ואם כך, מה פשר הנדנד הזה?
איש לא
יודע מה תהיה האינפלציה מ־1 לספטמבר 2025 ואילך. לכן אין כל פשר לקביעה שהאינפלציה
נכנסה ליעד, למעט בלוף. מה אנחנו כן יודעים? מה היתה האינפלציה – בלשון עבר, יש
להדגיש – בשנה שהסתיימה באוגוסט 2025. ואכן, היא היתה בתוך היעד שהממשלה קבעה לבנק
ישראל – 1%־3%. מה הקשר בין האינפלציה שהיתה לבין האינפלציה שתהיה? אין כל קשר. זה
הבלוף.
אלוהי האנליסטים
נעבור
מהבלוף לחיים הממשיים. נניח שאלוהים קיים. ונניח שיהוה הזה לחש על אוזנו של נגיד
בנק ישראל שהאינפלציה מספטמבר 2025 ואילך תרד.
למי
שחושש ששיחה כזו לא התקיימה הנה תרחיש אחר: ישבו כלכלני חטיבת המחקר של בנק ישראל,
טענו את המחשבים שלהם במשוואות מתמטיות סבוכות, והמחשב – אחרי שקיבל אישור
ממייקרוסופט למשוך את הפתרון מהענן – פלט שהאינפלציה תרד. מיד לאחר מכן נפגש נגיד
הבנק עם "האנליסטים", שזו קבוצה של אנשים פרטיים שעובדים בתאגידים
גדולים ומומחיותם היא נבואת אינפלציה. גם אלה אמרו שהאינפלציה תרד.
עכשיו
מגיעים לדילמת הנגיד: האם להוריד את הריבית בישיבה הבאה של הוועדה המוניטרית
הקובעת הלכות בעניין הזה, האם לסייע לעופר לחלץ את הקניון מידי הבעלים הנוכחיים ובכך
לסייע למשק להחלץ מהדיכאון שאליו נקלע?
בואו בחשבון
כמה כסף שווה הפחתת ריבית של רבע אחוז? לפי נתוני בנק ישראל סך כל האשראי בסוף 2023 היה 1.6 טריליון שקל. בישראל יש שלושה מיליון משקי בית. אולי, במקום לסייע לעופר לקנות קניון, יחלק הבנק המרכזי לכל משפחה חמישים אלף שקל, ומשם הכסף יתגלגל באופן שוויוני למשימת החילוץ.
