הסוציולוג ויועץ ההשקעות

 

אחת התופעות החדשות יחסית היא הגידול בריבוי הטבעי של יועצי השקעות, מתווכים פיננסים ומיני שמות לאלה שעיסוקם הוא הכסף של הזולת. אפילו בקרב שחקני הכסף ערכם של בוגרי מנהל עסקים גובר על זה של כלכלנים על אף שכלכלנים מתהדרים במדע ומינהל עסקים רק משתכשכים בביצת המזומן.

"יש שפע של מחקר על מתווכים פיננסיים. רובו מופיע בכתבי עת לכלכלה או פיננסים, ומציג מעט מאוד ראיות לכך שמחבריו בילו זמן כלשהו עם מתווכים פיננסיים בפועל. במקום זאת, מחקרים שבוחנים מנהלי נכסים או בנקאי השקעות נוטים להתבצע ממרחק, תוך שימוש במדדים כמותיים של תשואות השקעה או בדו"חות אנליסטים. אף שהמחקר הזה בעל ערך ברמה מסוימת, הוא נכשל בלכידה של ההיבטים החברתיים והאינטראקטיביים של מה שעושים מתווכים פיננסיים, ולעיתים אף מצייר תמונה מעוותת למדי של תיווך פיננסי"

כך נפתח מאמרו של קרופורד ספנס מקינגס קולג' הלונדוני שעם שני עמיתיו פירסם לא מכבר ספר על טיבם של המתווכחים הפיננסים. מה לסוציולוגים בזירת הקרבות הזו?

רשת חברתית צפופה

הם בדקו 70 מתווכחים פיננסים בבריטניה וארה"ב וביקשו ללמוד איך מתקבלות החלטות השקעה פיננסית. "בפרט, אנו בוחנים כיצד צד הקנייה – הכולל מנהלי קרנות, מנהלי קרנות גידור ואנליסטים פנימיים – מפתח קשרים עם אנליסטים בצד המכירה מבנקים להשקעות ומנהלים תאגידיים,"

בחשיבה הכלכלית  יש ניגוד מסויים בין קונה ומוכר כאשר הקונה רוצה לשלם מעט והמוכר – להרוויח הרבה. בעולם הפיננסי מי שקונה היום סביר שמחר יהיה מוכר של אותה סחורה בדיוק.

לפיכך "כללי השוק" פועלים במסחר הפיננסי בצורה שונה ממה שכלכלנים נוטים לחשוב. והתוצאה היא, בלשון הסוציולוגים, רשת חברתית צפופה". מתווכים פיננסיים רואים את עצמם כ"יועצי השקעות נאמנים" שיש להם הרבה להציע ללקוחות צד הקנייה שלהם, בין היתר כקול פורה להחלפת רעיונות, אך בפועל הם נשפטים בעיקר על דיוק תחזיות הרווח שלהם (דבר שרוב מנהלי הקרנות טוענים שאינם מתעניינים בו במיוחד).... הדבר מראה כיצד מתווכים פיננסיים נתונים ללחצים סותרים – להיות ייחודיים מצד אחד אך גם להתרועע יחד מצד שני – מה שמאלץ אותם לשחק משחק כפול שמאתגר את זהותם."

החיקוי ההרסני

העסק החברותי הזה, טוענים מחברי הספר, נמצא בהידרדרות עיסקית כי הלקוחות היחידם יהיו מהמרים. לפני כמה שנים הומצאו מסלולי השקעה מסוג "מחקה מדד המניות של הבורסה בניו יורק". זה בנוי לאנשים שלא מעוניינים לבדוק מדי פעם אם מניית מייקרוספט שרכשו עולה/יורדת. הם רוצים להיות במניות, ולא באגרות חוב למשל, כי מן המפורסמות – לא בהכרח נכונות - הוא שמניות מניבות רווחים גדולים יותר. אבל לא רוצים להידבק למניה ספציפית.

ויש, איך, לא, אנשים שבוחרים את ההפך. הם רוצים השקעה "סולידית" ואגרת חוב נחשבת ככזו לבטח בהשוואה למניה המטלטלת מדי יום ומעוניינים בחיקוי מדד האג"ח של תאגידי בינה מלאכותית. ויש גם סולידים טבעוניים שרוצים חיקוי מדד אגרות חוב של ממשלות בדירוג הגבוה ביותר. וכך הלאה.

ממחקר הסוציולוגים עולה כי עולם "חיקוי מדד" הוא אסון   למתווכחים פיננסים. כי לשם חיקוי לא נצרכים לאנליסטים, יועצי השקעות, מומחים לאנרגיה/תעשייה/מזון אקולוגי ובעצם מומחים בכל מקצוע. מה שנדרש היא תכנת חיקוי. בימים אלה של בינה מלאכותית – זה ממש בקלי קלות.

לבסוף המלצה: לא קניתי את הספר. לא קראתי אותו. הסתפקתי במאמר של ספנס שאף הוא לא נוח לקריאה. כי הסוציולוגים כותבים בשפה מוזרה ובלתי קריאה בעליל אך כנראה כמקובל ברשת חברתית צפופה.

 

שתפו: