מקדימים תרופה


כמה שקלים שווים חיי אדם? לכאורה, זו שאלה מבזה. באופן מעשי, ובמציאות שבה אנו חיים, לשאלה הזו ניתנת תשובה פעם אחר פעם. כל תשלום פיצויים על מוות מניח ערך מסוים לחיים שאבדו. אנשים שמבטחים חייהם בביטוח חיים עושים זאת כל הזמן. חיי אדם לא שווים כל מחיר גם לפי התורה היהודית. כאשר אלוהיהם של היהודים מבקש לחסל את תושבי סדום, מחליט אברהם להתמקח. הוא מנהל מו"מ בשאלה כמה צדיקים בסדום ימנעו את חיסול כל השאר הסיפור הזה מתחיל את מאמרם (*) של עמיר שמואלי ואסתי ניסן־אנגלצ'ין, שבא לבדוק מהו ערך חיי אדם בישראל .2007


  חלק מתאונות הדרכים נובעות מנסיעה דו־כיוונית על אותו כביש. מדוע אין בכל כביש גדר הפרדה בין שני המסלולים? התשובה היא ששר התחבורה או הממשלה, שמחליטים כמה כסף יושקע בנושא הזה, מייחסים ערך מועט לחיי אדם. ואם תרופה זולה יחסית אך מצילת חיים אינה כלולה בסל התרופות - המשמעות היא שמי שמחליט על תרופות מייחס ערך מועט לחיי אדם. ואם תרופה יקרה נכנסת לסל והיא מאריכה את תוחלת החיים של חולים בשישה חודשים - המשמעות היא שהמחליט מעריך בסכום גבוה במיוחד את ערך חיי האדם. בקיצור: איפה שלא מסתכלים, כל הזמן אנחנו מקבלים החלטות על ערך חיי אדם. מה שמעורר שאלות מהסוג הבא: האם אנחנו מייחסים ערך אחיד לחיי אדם בהחלטות על גדר הפרדה בכביש, תרופה, עובי מיגון של טנק? האם כאשר אנחנו מקבלים החלטות הנוגעות לערך חיי אדם אנחנו מחשבים את הערך בצורה נאותה ושוויונית?

 השאלות האלה יתחדדו בשבועות הקרובים, עם כינוסה של ועדת סל התרופות, שעמיר שמואלי נמנה עם חבריה. איך אמורים חברי הוועדה לבחור בין שורה ארוכה של תרופות וטכנולוגיות? אם היה לנו מחיר חד־משמעי לערך חיי אדם - נניח משהו כמו 200,000  שקל לשנה - אפשר היה להשוות בין שתי תרופות. נניח שתרופה א' עולה  4,000  שקל ומאריכה חיי אדם בשנה, ותרופה ב' עולה 20,000  שקל ומאריכה חיי אדם בשנתיים. ונניח שידוע לנו כמה חולים יש בכל אחת מהמחלות. עם מידע כזה הרבה יותר קל לקבל החלטה איזו משתי התרופות עדיפה. מחברים את מספר שנות החיים הכולל שמרוויחים בכל אחת מהתרופות, משקללים בערך חיי אדם בשקלים מנוכה במחיר התרופה - ומקבלים תשובה. אפשר אחרי זה להתעלם מהתשובה ולהחליט משהו אחר, אלא שאז תידרש הנמקה די חזקה מדוע להעדיף תרופה אחת על השנייה.

 היום יש הטוענים כי החלטות ועדת סל התרופות מושפעות מלחצים של יצרני תרופות ושל מנהלי קופות חולים - ואין יכולת לבדיקה אובייקטיבית. שמואלי וניסן באים למלא את החור הזה בתהליך קבלת ההחלטות.

 כמה שווים חיי אדם? בעולם יש מאות מחקרים (כלכלנים צריכים להתפרנס ממשהו, לא.(? כל מספר בין מיליון דולר ל־20 מיליון דולר נמצא במחקרים האלה. בישראל היו כמה מחקרים שאמדו את הערך במיליון דולר עד 8 מיליון דולר ההבדלים במספרים מקורם בגישה מחקרית שונה וגם בגיל. זקן שווה פחות מצעיר, כי נותר לו פחות זמן לחיות. חיים של עשיר שווים יותר משל עני, כי במותם נפרדים העשיר והעני מהכנסה עתידית שונה.

 גם אם יש מי שחושב שלצורך פיצוי על מוות בתאונות דרכים יש להתחשב במצבו הכלכלי של ההרוג, הרי שכאשר דנים בתרופות ובמערכת הבריאות הממלכתית - אף אחד לא מעז לומר כי חיי אדם עשיר (העומד בפני סכנת מוות ממחלה) שווים יותר מחיי אדם עני (שחולה באותה מחלה.( לפיכך מוסכם על החוקרים כי לבטח לצורך שימוש במערכת הבריאות, צריך לחפש מספר אחד והמספר הזוכה הוא 200,000  שקל לשנת חיים אחת. המשמעות של המספר הזה היא זו: אם תרופה כלשהי מאריכה את חיי המטופל בשנה אחת, ועלותה מעל200,000  שקל - התרופה לא תיכנס לסל התרופות.

 חשבון מהסוג הזה מניח כי שנת חיים היא בלתי תלויה באיכות החיים. חייו של מי שנטול הכרה ומונשם שווים לחייו של מי שמתפקד כרגיל. המומחים חושבים ששנה עם איכות חיים שווה יותר משנה באיכות חיים ירודה, אם כי במחקר לא נמצא נימוק לאבחנה הזו.

 מכאן עוברים החוקרים לעניין המרכזי: האם ועדת סל התרופות שקלה נכון כאשר כללה אשתקד 34  תרופות חדשות בסל הציבורי לפי סדר עדיפות? שמואלי וניסן מגיעים למסקנה כי חברי הוועדה עבדו עם נתונים לקויים. ישראל ממהרת לכלול תרופות בסל מבלי שיש בידי המחליטים מידע טוב על טיבן, במושגים של ערך חיי אדם משוקלל באיכות החיים. רוב התרופות שאושרו היו נכונות במובן זה שעלותן נמוכה מערך חיי האדם שנחסכים. רוב, אבל לא כל. בהחלט נכנסו תרופות שעלותן גבוהה מערך חיי האדם שנחסכים, על חשבון תרופות שנדחו אף שהיו בעלות נמוכה מערך חיי אדם.

 קרב גדול התנהל אשתקד סביב תרופת האבסטין לטיפול בחולי סרטן המעי הגס. הלחץ סביב התרופה הזו הניב תוצאה מבורכת: התרופה נכנסה לסל. היא עולה 450,000 שקל לשנה - יותר מפי־שניים מערך חיי אדם לשנה. לדעת החוקרים זו דוגמה קלסית להחלטה מוטעית. מול חולים אחרים ונפגעי תאונות דרכים, זכו חולי הסרטן הזה למתנה שאף ישראלי אחר במצבם לא זוכה לו . 
(*) עמיר שמואלי ואסתי ניצן־אנגלצ'ין: אומדן ראשוני של ערך חיי אדם בישראל והשלכותיו לגבי עדכון סל השירותים של ביטוח הבריאות הממלכתי, יוני 2007.
9.10.2007
שתפו: