בקרוב יש לצפות להקמת ועדת סל התרופות
בשנתיים האחרונות התעורר סקנדל סביב הוועדה, שהגיע לשיאו כאשר חברי הוועדה התבקשו להמליץ על תרופות בסכום שהממשלה ביקשה להקצות לנושא, ואילו הם המליצו על תרופות בסכום גדול בהרבה. אפשר היה לחשוב שהממשלה תלמד מהניסיון לנוכח המעילה באמונה - אך היא לא למדה דבר בהחלטה החדשה נדרשים השרים להנחות את חברי הוועדה לעמוד במסגרת התקציב. זה בדיוק מה שעשו בעבר - וחברי הוועדה ציפצפו.
הכלכלנים שבוועדה אמורים כנראה להיות אלה שיסבירו לשאר החברים על שמירת מסגרת התקציב. אבל זה לא יעזור לכן חשוב שהממשלה תשנה את הרכב הוועדה ואת דרכי עבודתה.
הוועדה צריכה לעבוד בכל שנה, ובמשך כל השנה. עליה לעסוק בתרופות ובטכנולוגיות רפואיות, ולא בכסף. שיקולי תקציב לא צריכים לעמוד לנגד עיניה. היא נדרשת ליצור סדר עדיפויות - מה צריך להיכנס לסל ומה צריך לצאת ממנו. כן, חשוב מאוד שהוועדה תטפל גם בנושאים שצריכים לצאת מהסל הציבורי. לשם המחשה: האם צריך לאפשר לאישה שיש לה כבר ילד לקבל טיפול הפריה להריון נוסף? אני בדעה שלא. בטח שלא כל עוד יש מחלות שאינן מטופלות במסגרת הסל, או מחלות שאפשר למנוע אותן. אם יש תרופה כלשהי לסוכרת שאינה בסל, חובה להכניסה במקום טיפול הפריה לאישה שיש לה כבר ילד (ולא חשוב מאיזה בעל. (
הוועדה צריכה לעדכן את רשימת העדיפויות באופן שוטף, מבלי לעסוק בהיבטים הכספיים של התרופות השונות. הממשלה כולה היא זו שתכריע אילו תרופות ייכנסו לסל, על־פי התקציב שעליו הוחלט. וכדי למנוע לחצים - ההחלטה על התקציב תבוא רק אחרי שתונח לפני הממשלה רשימה מעודכנת ומפורטת של תרופות לפי סדר עדיפויות. הממשלה לא תוכל לשנות את סדר העדיפות, היא תוכל רק לשנות את התקציב.
עניין חשוב אחר הוא שהממשלה תחייב את הוועדה להקצות רבע מסדר העדיפויות לתרופות וטיפולים מונעי־מחלות. במצב העניינים היום, הוועדה, תחת לחץ ציבורי, מעדיפה תרופות למחלות על פני תרופות למניעת מחלות. רופאים לא מעטים סבורים שיש לתת תרופות להורדת כולסטרול לאנשים בסיכון למחלות לב - גם אם טרם חלו.
נכון שלפעמים החלטה כזו היא אכזרית, במיוחד כלפי חולים במחלות שניצבים לפני תרופה חדשה שתעזור להם להאריך את חייהם בעוד כמה חודשים. אבל ועדת סל התרופות ממילא עסוקה בהחלטות אכזריות מהסוג הזה. במילים בוטות אפשר לומר שתפקיד הוועדה הוא להחליט מי ימות בעוד חודשיים, ומי ימות מחר אבל הגיע הזמן - בוודאי במדינה כמו ישראל שבה רמת הבריאות היא מהטובות בעולם - להקדיש יותר אמצעים למניעת מחלות.
מניעת מחלות יכולה להיות גם הטלת מס קנייה על מוצרי מזון המכילים סוכר או שומנים מעל לרמה מסוימת. אם הרופאים משוכנעים שממתקים הם קטלן רציני - ואם לדעה הזו יש ביסוס מדעי שיתקבל על־ידי הוועדה - חובה להטיל מס על ממתקים. ייתכן שאם יוטל מס, יגדל התמריץ לייצור ממתקים בבית. אבל כמה יצרנים ביתיים של אלכוהול אנחנו מכירים - על אף המיסוי הגבוה לאלכוהול? ואם ממתקים קטלניים כמו וודקה - מדוע לתת העדפת מס לממתקים?
זה לא כל הסיפור על מה שהוועדה צריכה לעשות. מה ההבדל הרפואי בין תוספת תרופה פלונית לבין מרפאה לנשים בהריון בנגב? הסטטיסטיקה מראה שבישראל יש פערים של ממש בשיעורי התחלואה בין אזורי הארץ. ככלל: המרכז בריא יותר, והפריפריה חולה יותר חלק גדול מהפער בתחלואה נובע מפערי הכנסה והשכלה. חלק אחר נגרם בשל פער בנגישות לשירותים רפואיים. לדוגמה, במרפאה בנגב תמותת התינוקות כפולה מהממוצע הארצי. מדוע על בניית מרפאה או חדר ניתוח מחליט פקיד, ועל תרופה מחליטה ועדה ציבורית? חלק מההחלטות לגבי עדיפויות הפיתוח של בתי־חולים וקופות־החולים צריך לעבור לאותה ועדה, שתמליץ לממשלה אילו מבנים, מכונים ומכונות יירכשו בעדיפות בתקציבים שתייעד הממשלה.
כדי לתרום משהו לדיוני הוועדה העתידנית הזו הנה המלצה שהתפרסמה כבר פעם בעיתוננו: הורה שלא יחסן את ילדיו נגד שורה של מחלות שתקבע המדינה - ובכך יסכן את בריאות הכלל - לא יקבל קצבת ילדים.
קיבלתי חום
כמה קוראים מלינים כי לעתים יש בו נימה של זלזול כלפי שרי הממשלה. מתברר כי השרים, במיוחד בממשלה הנוכחית, הרבה יותר נבונים ממה שנוטים לחשוב. כך למשל, הם אישרו בישיבת התקציב בחודש אוגוסט את ההחלטה הבאה: תקרת הצריכה הכוללת במחיר מלא לשנת 2010 תהיה שווה לתקרת ההוצאה הכוללת במחיר מלא של שנת 2009 בהפחתת הסכום השווה לערך השירותים שתומחרו, כשהוא מחושב לפי המחירים המופחתים כאמור בסעיף 4 לפי שימושי שנת 2008 בתוספת התוספת הריאלית ושיעור העידכון, ובלבד שערך ההפחתה המצטבר בשנים 2009 ־2010 לא יפחת מערך השווה ל־25% מהיקף השירותים האמבולטוריים של כל קופות החולים משנת ,2006 כשהם מחושבים במחירים המלאים. "
אם יש איזה אזרח דפוק (כמוני) שלא מבין מה החליטו שרינו המכובדים, אתם מוזמנים לדבר עם רוחמה אברהם ואהוד ברק. אבל לא עם זאב בוים וחיים רמון, שלא נכחו בישיבה ולכן פטורים מהבנת הנקרא.
2.10.2007
