ציונים זה לא הכל


יצירת זיקה בין ציוני תלמידים למשכורות המורים שלהם היא טעות חמורה. ככה זה כשבאוצר מנסים להתעסק גם בחינוך

 במשרד האוצר מסבירים כי מדובר במדיניות של גמישות ניהולית , אבל כתבת ידיעות אחרונות , שישבה עם ראשי האוצר בנושא, התרשמה שמדובר בתוכנית חדשה: מורים יתוגמלו על־פי הישגי התלמידים שלהם. מין רעיון מעניין לשיפור ההישגים בחינוך: לתת למורה תמריץ כספי, כדי שתלמידיו יצליחו. ככל שיצליחו התלמידים – כך יגדל שכרו של המורה.
 באוצר גיבשו תוכנית לשיפור שכר המורים במיליארד שקל לשנה בחומש הקרוב. חלק מהכסף ילך כתוספת שכר כללית, וחלק לגמישות ניהולית, שקושרת את שכר המורה לציוני התלמידים. זה נראה טוב, ויש אפילו כמה רשויות מקומיות שכבר מפעילות תוכנית שמתגמלת מורים לפי הציון הממוצע של תלמידיהם – אבל מדובר לא רק בטעות, אלא במהלך מסוכן. את הטעות האפשרית חשפו אור בשר, שלמה יצחקי, יעל שחק ועדנה שכטמן, במחקר שכותרתו על מגבלה בדירוג רמת הצלחה של קבוצה במערכת החינוך .

 הנה דוגמא מהמציאות הישראלית: במבחני מתמטיקה הציון הממוצע של ילדים ממוצא מערבי הוא ,93 ושל ילדים ממוצא מזרחי .91  מסקנה אפשרית: ילדים מערביים מצליחים יותר. אבל זו מסקנה פגומה, מראים החוקרים. כשבוחנים את הילדים, מוצאים כי יש יותר מערביים בציונים שמעל 100 ומתחת ל־,73 ויותר מזרחיים בין 100 ל־.73 אם המבחן היה בנוי מעט אחרת  (עם סיכויי הצלחה גדולים יותר לתלמידים בינוניים) הממוצע היה מתהפך.

 לחוקרים מסקנה נחרצת: במבחנים כלל־ארציים יש טעות של 30% בדירוג קבוצות )למשל, כיתות או בתי ספר) לפי ציון ממוצע. במתמטיקה 5 יחידות הטעות מגיעה ל־ .50% שינוי קל במבחן (לפעמים לקולה ולפעמים לחומרה) יכול להפוך על פניו את הממוצע.

 מי שחושב שהתוצאה הזו מעט תמהונית, ומאמין באמונה שלמה במשמעות של הציון הממוצע, מוזמן לבדוק את מה שקרה בכמה מקומות בארצות הברית, שם הונהגה מדיניות של תיגמול מורים לפי הציון הממוצע של התלמידים: קחו שתי כיתות זהות (או בתי ספר זהים.(  יש שם שני סוגי תלמידים: עשירית מקבלים אפס בכל מבחן, והיתר .100  מגיע יום המבחן, בכיתה אחת מופיעים כל התלמידים, והציון הממוצע שמתקבל הוא .90  בכיתה השנייה ממריץ המורה את עשירית התלמידים החלשים להיות חולים ולא לבוא למבחן. הציון הממוצע: .100

  במילים אחרות: המורה או המנהל יכולים לשלוט על הציון הממוצע, באמצעות הוראה או רמז לתלמידים חלשים לא להופיע, כדי לא לקלקל לו את הבונוס הכספי.

 מחקרים אמריקאיים הראו שהתופעה הזו מתעצמת במדינות שבהן הוכנסה שיטת התיגמול לפי הציון הממוצע. השיטה ממריצה מנהלים ומורים לתמרן את התלמידים שמגיעים למבחן. וככל שהבחינה הייתה קריטית יותר – כך המניפולציות סביב היעדרות תלמידים חלשים הייתה גדולה יותר.

 אחת הדרכים למניפולציה של הציון (כלומר של המשכורת של המנהל או המורה) היא למנוע מראש כניסת תלמידים חלשים לבית הספר. ואם תלמיד חלש מתקבל – לדאוג שהוא יעוף בהקדם. עם פחות תלמידים בעייתיים הציון הממוצע עולה, ועימו משכורת המנהל והמורה. אבל, מכל בחינה הרי צריך דווקא להשקיע יותר בבעייתיים , לא פחות. כאן הסכנה בשיטה המוצעת.

 אלה הם שני ממצאים שמדגימים את הבעייתיות של התוכנית. הראשון, הישראלי, מראה שגובה הציון הממוצע תלוי בסוג המבחן (ואנחנו חשבנו שהציון הממוצע הוא רק תלוי היכולת של התלמיד.(  השני, האמריקאי, שמראה בפועל איך מנהלים ומורים מתמרנים את הציון הממוצע באמצעות ניפוי תלמידים מוצלחים פחות.

 לכן, מי שרוצה להעניק גמישות ניהולית למערכת החינוך צריך לדאוג לשני דברים לפחות: האחד, שלמנהלים ולמורים לא תהיה כל שליטה על מי שילמד בבית הספר או בכיתה. כמו כן, ייאסר עליהם להנשיר תלמידים מכל סיבה שהיא. השני, תלמיד שמכל סיבה לא מופיע למבחן, יירשם – רק לצורכי הציון הממוצע, המהווה בסיס לבונוס של המורה – כמי שקיבל אפס.

25.1.2007
שתפו: