הנייר, שלא לדבר על מצגת מחשב, סובל הכל. מיליארד שקל נוספים לאתיופים בחמש שנים - סכום שהממשלה מסרבת בעקשנות להתחייב להעביר לארגון המורים לצורך צמצום מספר התלמידים בכיתה? לכתוב, להצהיר ואף להעביר החלטת ממשלה בנושא - זה קל. זה אפילו יתממש. בין זה לבין המציאות הישראלית כפי שתהיה בחמש השנים הקרובות יש מרחק לא קטן.
אין ולא הייתה הגירה שמחה. יהודי מזרח אירופה שהיגרו לארצות הברית סבלו קשה מאפליה, מאבטלה, מזלזול, ולא היה בכלל משרד קליטה. מקביליהם שהגיעו לארץ ישראל החזיקו באידיאולוגיה ציונית הולמת ו80% . . . מהם חזרו לאירופה. עולי מרוקו מתלוננים עד היום שהם מופלים לרעה. שמחה אין בהגירה.
עכשיו הולכים להרוס לאתיופים את המשפחה המורחבת. יוציאו, בפיתויים כספיים, את דור הביניים מהשכונות האתיופיות. הם יעברו החוצה מהגטו. המבוגרים, הדור האבוד, יישארו בשיממון. עם דירה משופצת אבל בלי הילדים והנכדים. וההורים יבינו שהם לא מסוגלים ולכן לוקחים להם את הילדים.
האם הממשלה באמת תשקיע בילדים, בהשכלתם, בטיפוחם? הרעיון בהחלט ראוי. במידה רבה הוא מתבצע. אבל, ותמיד יש אבל, לא צריך להשלות. את הזרות כלפי עולים חדשים - המערכון בלול עשה מזה הרבה תמלוגים לאריק איינשטיין ולאורי זוהר - אי־אפשר למנוע בכסף.
מי שמחליט לשים עוד כסף בקליטה זו האליטה החילונית מיוסרת המצפון על שהביאה הלום אתיופים ולא הצליחה עד כה לקלוט אותם. אבל האתיופים אינם חילונים במושגים הישראליים. האליטה המיוסרת זרקה את האתיופים לחסדי הממסד הדתי. זה לא מקרה שהנערות האתיופיות של פתח תקווה נתקלו בגזענות החרדית.
התוכנית המתגבשת לא רק שוברת משפחות. היא, במובלע, מבקשת להוציא את האתיופים מהשליטה של הממסד הדתי. זה לא פשוט. כי ישראל לא תיתן לאתיופים את הסמכות הדתית שיש לכל עדה אחרת. הם הרי חשודים ביהדותם.
לא יהיו מיליארד שקל צבועים לאתיופים. רוב האתיופים, גם אחרי הסיוע המוגבר, לא יעברו לגור ברמת השרון ואפילו לא בחולון. זה לא הוגן לשבור משפחות ולנתק קשר בין הורים לילדים. זה אפילו מסוכן. אבל מה לא יעשו אצלנו עם רגשי אשם על המבצעים ההירואיים משה ושלמה .
10.12.2007
