מס הממתקים כמשל

 ראש הממשלה התגאה השבוע כי הפחית את המס על הדלק ב88-  אגורות לליטר. בנימין נתניהו לא הסביר את הפחתת המס ב"רגישות חברתית" או בסיסמה שמאלית נבובה אחרת. אבל פרשניו, בעיקר בזרם הכלכלי, הסבירו כי ראש הממשלה מ-פ-ח-ד מהתעוררות מחודשת של המחאה החברתית. מה גם שמחיר החשמל ממשיך - וימשיך - לעלות, והתחזיות לחודשים הקרובים הן לאינפלציה של כ6%-  בחשבון שנתי. כדי למנוע את כל זה, כך מיטב הפרשנים, הפחית נתניהו במס, על אף שהמהלך פוגע קשה בהכנסות המדינה ממסים, מגדיל את החוב הממשלתי, את תשלומי הריבית הציבוריים ופוגע בשמה של ישראל כמדינה בעלת יציבות כלכלית.


 אבל יש אפשרות אחרת, שנתניהו פשוט עוקב באדיקות אחרי הטרנד המחשבתי של הימין הכלכלי האמריקאי. מס הממתקים כמשל.





 המס הזה הוטל בצרפת בראשית השנה - סנט אחד לכל פחית משקה ממותק. בבריטניה הציעה הממשלה ביטול הפטור ממע"מ על מוצרי מזון משמינים, כמו משקאות ממותקים ומוצרים אחרים עתירי סוכר וקלוריות. אלא שבאירופה אפילו הימין הכלכלי נמצא משמאל למפלגה הדמוקרטית, שבעיני הגורו של כלכלת הימין האמריקאית היא מפלגה מאוסה. ונתניהו, כולם יודעים, ממש אוהב את אובמה.


 גארי בקר הוא חתן פרס נובל לכלכלה וסמן ימני בהשקפה הכלכלית הימנית. ריצ'רד פוזנר הוא מבכירי המשפטנים הכלכליים ושותף של בקר לבלוג אינטרנטי המשמש כגורו לכל תומכי הימין. משעלו ההצעות למס ממתקים גם בארצות-הברית, הפעילו השניים במרץ רב את מקלדתם והסבירו שמדובר בחטא. הוויכוח התמקד בעיקר בשאלה האם מי ששותה פחית משקה ממותק מזיק רק לעצמו או גם לאחרים. הגורו מודים שאם נגרם נזק לאחרים, יש למס הצדקה. מצדדי המס הסבירו כי אכן נגרם נזק כזה: השמנת יתר גורמת לתחלואה (סוכרת ומחלות דם ולב, בעיקר) וזו מגדילה את הנטל על מערכת הבריאות. גם במערכת בריאות פרטית, נוסח ארצות-הברית, כאשר ההוצאות לטיפול במחלות עולות - הפרמיות לביטוח רפואי של כ-ו-ל-ם עולות. הנה, על כן הנזק לזולת משתיית משקה ממותק.

מי ניזוק מממתקים?

 ואם יש נזק לזולת ראוי שהמזיק ישלם. מס ממתקים הוא בהחלט אופציה סבירה, אם כי השניים מעדיפים מס על שמנים, אבל זה כבר סיפור אחר. טענתם המרכזית היא שאין צורך במס כלשהו. למה? נחזור לרגע למס הדלק. המס על הדלק מוצדק, חברתית, בכך ששריפת דלק גורמת לפגיעה בזולת. הנזק הוא בזיהום האוויר ובמחלות שהזיהום הזה יוצר, בגודש בכבישים שמקטין את פריון העבודה (כי אנחנו תקועים בפקק,(  בתאונות דרכים ועוד. אם לוקחים בחשבון - כך שני כלכלני אוצר במאמר בעניין מלפני כמה שנים - את כל הפגיעות האלה בזולת, המס בישראל היה נמוך מדי עוד בטרם התעלל בו ראש הממשלה.

 אם כן, יש דמיון בין מס הממתקים ומס הדלק, מה שמחזיר אותו לצמד הגורו מהימין. הם רומזים שמי ששותה משקה ממותק לא רק גורם לעצמו מחלות, אלא גם מקצר את חייו. וכאשר הוא מקצר את חייו הוא גם מפחית את נטל תשלומי הבריאות הן של עצמו והן של הזולת. מכיוון שעניים צורכים יותר משקאות ממותקים מאחרים, צמצום תוחלת החיים גם מצמצם את תשלומי הרווחה וחוסך כסף לקופה הציבורית, כלומר למשלמי המס.


 עכשיו, מצוידים בתיאוריה הכלכלית הנכונה אנחנו יכולים לחזור למחקרם של צמד כלכלני האוצר שתקף את המס הנמוך מדי, לטענתם, על הדלק. הם פשוט טעו כי לא לקחו בחשבון שזיהום האוויר, לצד הנזק, מביא תועלת בקיצור חייהם של אלה ששואפים אוויר. קיצור החיים חוסך לקופה הציבורית בחולים עתידיים, בקצבאות ילדים, בפנסיה, בקצבאות זקנה. אחלה חיסכון.


 נתניהו ידוע כמצטט כלכלני ימין. ייתכן שהוא מפעיל במיסוי הדלק את ההתנגדות למס הממתקים. פחות מס דלק מביא יותר זיהום. יותר זיהום מקצר את החיים. קיצור החיים מקטין את הוצאות הממשלה. וזה, כידוע, הכי טוב שיש. לא ?

5.4.2012
שתפו: