לפני כמה שנים פירסם מבקר המדינה דו"ח על הגידול המדהים במספר התלמידים בעלי לקויות למידה. מתברר שהתופעה נפוצה בעיקר בעדה האשכנזית העשירה - הצפונים. השבוע נודע כי משרד החינוך מצא כי פערי ההצלחה בבחינות המיצ"ב (בחינות אחידות לכל התלמידים במתמטיקה, מדעים והבנת הנקרא) בין תלמידים ממוצא אתיופי וישראלים אחרים גדל עם השנים. הפער בציונים של תלמידי כיתה ח' גדול מהפער בציונים של תלמידי כיתות ה. ' האם יש הסבר לציונים הגרועים, יחסית, של בני המהגרים מאתיופיה? ההסבר, מוזר ככל שזה יישמע, קשור ללקויות הלמידה של הצפונים.
ליקוי למידה של ילדים הוא, לרוב, תוצאה של מחלה של הורים. ההורים הצפונים עושים כל מאמץ לבדל את ילדיהם מהאספסוף הבור והצבעוני בבתי הספר, ואחד הכלים הוא "ליקוי למידה". אם מאבחנים לקות למידה, הילד זוכה מיד להקלות, כמו פטור ממבחן בכתב, שמסתכמות בסופו של עניין בציון גבוה יותר. אלא שהאבחון עולה כסף, ומערכת החינוך מופרטת. האבחון תמורת כסף מניב ציון טוב לילד, שמגיע כך ביתר קלות לאוניברסיטה, ולעניינינו, יוצר פער ציונים לטובתו מול תלמידים ממוצא אתיופי - שהוריהם נטולי ממון לאבחון.
בתי הספר לאומנויות ולמדעים
אבחון התסמונת הוא רק שיטה אחת לבידול. השיטות המקובלות יותר הן בתי ספר מיוחדים - למוזיקה, למחוננים, לאומנות, למדעים - והכלי העיקרי: ההקבצות. כולן שיטות שונות של סלקציה, שאותן מכשיר משרד החינוך. את אוכלוסיית התלמידים אפשר לחלק לשלושה: החמישית שבית הספר לא מועיל לה, שמגיעים לרוב מבתי הורים משכילים; כ40%- שבית הספר קצת משכיל אותם, אבל לא הרבה, בעיקר משום שחלק מהמורים בבתי הספר היסודיים נמצאים בעשירון התחתון של ציוני הבגרות בעצמם; ו40%- שבית הספר באמת יוצר עבורם הבדל. אלא שההורים של קבוצה א,' בסיוע משרד החינוך, לא רוצים לערב מין בשאינו מינו. מכאן ה"הקבצות. "
זו הפרטה בתוך מערכת ציבורית. לכאורה בחלוקה לפי "יכולות," שבאופן מופלא מתחלקות באופן דומה לזה של תסמונת לקויות הלמידה. יש מקומות שכאשר הליכי הסלקציה המקובלים לא עובדים, נזקקים לאלימות ארגונית. פגשנו את זה בבית הספר בעמנואל שלא רצה ילדות ממוצא מזרחי, ובבית הספר בפתח-תקווה שלא רצה ילדים ממוצא אתיופי. עתה, מששר החינוך גדעון סער פותח את אזורי הרישום, מנהלי בתי הספר יעשו את הסלקציה בדרכם הקדושה. כי מי מהם רוצה בסטטיסטיקה של בית הספר שלו את אלה עם הציונים הנמוכים?
הדרה של אתיופים
וכך מדינת ישראל מדירה את האתיופים במסווה של הקבצה, טיפוח ושאר מילים של בבל"ת שאינן אלא כסות לאפרטהייד חינוכי. יש שכונות של אתיופים וערבים וחרדים, כדי שגם עם אזורי רישום לא נערבב את גוני הצבעים השונים, אלא אם כן ההורים הם בעלי מספיק ממון - מה שמכפר, לפחות אצל יהודים, על המוצא.
מחקר שנעשה על מהגרים שחורים בהולנד מצא כי ערבוב תלמידים לא פגע בלבנים והביא תועלת רבה לשחורים. מחקר אמריקאי מצא כי תהליכי הסלקציה לבתי ספר יוקרתיים לא מניבים לנבחרים ציונים טובים יותר מאשר אצל תלמידים דומים בבתי ספר נטולי סלקציה. מה שלא מפריע - כאן כמו שם - שלא לערב שחור בלבן.
הפתרון הוא להפסיק כל הליך סלקציה: בידי בתי ספר, בידי הורים, בידי מכונים, על ידי מורים, בהקבצות. לערבב את כולם עם כולם. אם שר החינוך היה עושה את זה, במקום לעסוק בהעדפות תקציביות להורים שבוחרים שלא לעבוד, אולי היה סיכוי. אלא שסער העסוק באפליותיו נהנה מתמיכה של כל מיני "רב-תרבותיים," שהיבדלות - בשם התרבות האותנטית הילידית - היא אומנותם, וילדי אתיופים, ערבים, מזרחיים וחרדים הם קורבנותיהם.
11.4.2012
