איך תראה המלחמה הבאה? עצם הצגת השאלה מעידה הרבה על השואל. מונחת בשאלה הנחה שתהיה מלחמה, וזה לא ממש חינוכי. אבל יש אנשים שמקבלים מאיתנו 60 מיליארד שקל לשנה כדי לייצר עבורנו את התשובה הנכונה. קוראים להם חיילים ולתאגיד שבו הם עובדים קוראים בישראל צה"ל.
תלויים וגזענים
הכותרת היתה
משעשעת: "בגלל העלאת הריבית על היורו מחיר הגירושין עולה". הכותרת מתייחסת למסמך שכתב משרד האוצר הבריטי
בעקבות החלטת הבנק המרכזי האירופי להעלות את הריבית בחצי אחוז. המסמך מנתח מה
ההשפעה של המהלך הזה על החוב של בריטניה לאיחוד האירופי.
"החרדים מסבסדים אותנו"
פילוסופים רציניים ובטלנים למיניהם דנו במשך מאות שנים על הוכחות שונות לקיומו של אלוהים. לכאורה, כל הטיעונים מוצו, וכבר אין על מה לדבר. עד שעיתון "הארץ" מצא טענה ניצחת שהוצגה במאמר "כנראה יש אלוהים: באוטובוס החרדים מממנים אותנו".
אני מנחש
שהעניין עבד באופן הבא: לראש העיר החרדית נודעו פרטי הצעת משרד התחבורה לשינוי
מבנה התעריפים בתחבורה ציבורית. הוא פנה ליחצ"נו ושאל מה אפשר לעשות נגד
התכנית שתביא לייקור התעריפים באוטובוסים לתושבי עירו.
רשלנות רפואית ועו"ד
אחד מערוצי
הטלויזיה פירסם תחקיר על נתיב הייסורים של מי שנפגעו כתוצאה מרשלנות רפואית. לא
ראיתי את התחקיר ואני נסמך על דיווחה של נעה לימונה מ־"הארץ". התחקיר
התמקד בגינקולוג שעובד בשלושה תפקידים: בבית החולים איכילוב, בחוות דעת מקצועיות
שהוא כותב עבור חברות ביטוח, ובחוות דעת מקצועיות שהוא מגיש לבתי משפט בתביעות על
רשלנות רפואית.
פוליטיקה בדירקטוריון
"תהיו
כחלונים" רעם בקולו בנימין נתניהו לפני למעלה מעשור שנים. ראש הממשלה דאז
התכוון לשבח את שר התקשורת שלו, משה כחלון, שבמשמרת שלו התחוללה ירידה במחיר
השימוש בטלפון נייד. כמו נתניהו גם הפרשנים הכלכליים ייחסו את התוצאה הזו ל־"רפורמות"
שהנהיג כחלון. עד שהתברר כי התוצאה הזו נמצאה בכל מדינות אירופה ואסיה, שבהן למרבה
הצער, לא שמעו על כחלון ומעשיו המבורכים. מה שקרה הוא שינוי טכנולוגי שאיפשר
להעביר על "קו טלפון נייד" עשרות מונים יותר מידע מאשר בעבר. כלומר
נוצרה "אבטלה" בגורם ייצור מרכזי לייצור שיחת טלפון. זה, לצד שיפור
ביכולת הטלפון עצמו עשו את העבודה.
אלנבי פינת ביידן
בשנים האחרונות התפרסמו מסמכים שעוסקים בדיונים בממשל האמריקני בשאלה האם להכיר במדינת ישראל שאמורה היתה להיווסד עם יציאת הצבא הבריטי מא"י־פלסטין במאי 1948.
הבית הלבן
ובראשו הנשיא טרומן היו בעד. הסטייט דפרטמנט (משרד החוץ) ובראשו ג'ורג' מרשל היה
נגד. למה נגד? בגלל הנפט במדינות ערב. בגלל האינטרסים של בריטניה באזור. וכן –
בגלל אנטישמיות. איך ידעו אז לזהות אנטישמים במשרד החוץ? כי הם טענו שמדינת ישראל
שתקום תהיה מדינה יהודית־גזענית צרת אופקים שערכיה מנוגדים לזכויות אדם.
המורשע שב לזירה
בשנה האחרונה
היה עניין פוליטי תמוה. איך זה שממשלת "רק לא ביבי" לא מיהרה לחוקק
איסור על נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה – איסור הקיים לגבי שרים מן השורה. קיומו
של חוק כזה, וההתקוטטות הצפויה בליכוד בעקבות חקיקתו, שהייתה מחייבת פריימריס
למועמד הליכוד לראשות הממשלה, היו מייצבים את הממשלה. אבל כידוע, החוק לא נחקק
והממשלה נפלה אחרי שנה.
השבוע מצאתי
לפחות תשובה חלקית לעניין הזה. בגיליון 93
של כתב העת "ליברל" התפרסם מאמר של אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר ומורשע
בפלילים.
?כל הביצים על הגז
ביום שאחרי דאגו
פרשננו להסביר כי שיגור שלושה מטוסים זעירים ללא טייס (מל"ט) במהירות איטית וללא
תחמושת מלבנון לעבר אסדת קידוח הגז בים מקורו בהחלטת איראן, באמצעות חיזבאללה, לרמוז
לישראל מה צפון בעתיד. ראש הממשלה אף טרח להסביר לאיראן שישראל לא עוברת בשתיקה
וכי תגובה תגיע ושיזהרו שם בטהרן.
איום קיומי
אתחיל את המאמר
הזה בעניין שלא שייך לעניין. לאחר שלוש שנים לפרוץ מגיפת הקורונה נראה שהיה צדק
מסויים בדעתם של מתנגדי החיסונים/המסכות/הסגרים. הם טענו שהקורונה אינה בגדר איום
קיומי. עברו שלוש שנים והתברר שאמנם חיסונים מקטינים בשיעור משמעותי את התחלואה
אבל גם מחוסנים יכולים להיות חולים ובעיקר שהם יכולים להיות נשאי הווירוס.
ולענייננו: מתבשל
מהלך שיכול – בהעדר תגובה ישראלית הולמת – לפגוע בחיים כפי שאנחנו מכירים אותם.
