לא
מכבר פורסם באתר "הזמן הזה" מאמר שעניינו ירושה. הטענה העיקרית של הכותב
היא שהמתים חיים עמנו לנצח. כלומר, העבר נמצא בחיינו בהווה ויימצא בהם גם בעתיד. ולא
רק בצורת כסף והון.
אך הכסף,
איך לא, מדבר בקול הכי רם. המקרה של ארה"ב משמש במאמר להמחשה. רמת החיים שם
היא מהגבוהות בעולם אך לצד זאת זו המדינה עם חוב ציבורי מהגבוהים בעולם – 125% מההכנסה
הלאומית השנתית (לעומת 50% לפני 40 שנה) לעומת ישראל עם 75%. יפן, הניצבת במקום הראשון
עם 240% (50% לפני 40 שנה), היא המעניינת ביותר לסיפורנו. האוכלוסיה שם מזדקנת
בקצב מהיר והמשמעות היא שהזקנים של היום חיים מצוין על חשבון הנכדים שלהם, שייאלצו
לשלם את החוב.
העיתון
"גארדיאן" דיווח השבוע כי חקלאי בריטניה הפסידו השנה כ־800 מיליון
שטרלינג בגלל ירידה ביבולים, שמקורה בבצורת, שמקורה, לדעת רוב המומחים בתחום (שדונלנד
טראמפ חולק עליהם), בכ-100 שנים של פליטת מזהמים – מכוניות, מטוסים ותחנות כוח השורפות
פחם וגז – שמשנה את אקלים כדור הארץ.
מהפכי ההון
אלה
דוגמאות של ירושות מקלקלות. לרוב השימוש בירושה הוא חיובי. כך למשל, במחצית השנייה
של המאה הקודמת חלה תפנית במגמה העולמית. עד אז מיעוט קטן, לרוב אריסטוקרטי, החזיק
והוריש הון. אחרי מלחמת העולם השנייה נמצא גידול משמעותי בהכנסה העולמית מעבודה וברמת
החיים, שהתחלק באופן פרוגרסיבי יותר. הצבר ההון אף הוא החל לזלוג למעמדות הביניים
ואי השוויון הצטמצם.
במאה
הנוכחית המגמה התהפכה. קל לראות את זה בהשוואה בין הגידול בהכנסה מעבודה לגידול בהכנסה
מהון, למשל מניות בבורסה ונדל"ן. בישראל, בשנה האחרונה, השכר הממוצע עלה ב־4.6%
והבורסה בכ־65%.
וזה,
למי שלא שם לב, מתבטא בציונים של הילדים.
ציוני בחינת פיז"ה
ארבעה
חוקרים חברו למאמר שבדק את השאלה הבאה: האם ההצלחה במבחני פיז"ה מנבאת נכונה
את ההצלחה שלהם בבגרותם. והממצא הוא – בינגו! – שאכן כך זה עובד. מי שמצליח במבחנים הוא בעל סיכויים טובים להיות פרופסור או
הייטקיסט או ספסר נדל"ן.
כותבים
החוקרים: "המחקר בחן את הקשר בין הישגיהם של תלמידים שנבחנו במבחן פיז"ה
2009, בהיותם בני 15, לבין הישגיהם הלימודיים בהמשך חייהם – בתיכון, במבחן הפסיכומטרי
ובהשכלה הגבוהה, עד הגיעם לגיל 29. הממצאים מצביעים על קשר חזק בין רמת אוריינות
הקריאה בפיזה להישגים לימודיים עתידיים – למשל ציוני הבגרות והזכאות לתעודת בגרות,
הסבירות לגשת למבחן הפסיכומטרי והציון בפסיכומטרי, ולימודים אקדמיים וקבלת תואר
ראשון".
אם כך,
איך מסדרים הצלחה במבחני פיז"ה? אורי גניזי, כלכלן התנהגותי, מצא שאם משלמים
לנבחנים אמריקאים בני 15 כסף – הציון שלהם בפיז"ה עולה משמעותית. מה שמטיל
ספק במהימנותם של הציונים במבחן העולמי הזה.
קול הכסף
לחוקרים
מישראל יש את ההסבר הבא: "הרמה החברתית-כלכלית של התלמידים היא הגורם
המשפיע ביותר על הישגים לימודיים עתידיים: בכל רמות הקריאה, תלמידים מרקע
חברתי-כלכלי חזק הגיעו להישגים טובים יותר בבגרות, נבחנו בשיעורים גבוהים יותר
בפסיכומטרי וקיבלו ציונים גבוהים יותר, ונכנסו ללימודים אקדמיים בשיעורים גבוהים
משמעותית".
לדעתי,
כהדיוט, המשפט הראשון בהסבר מוטעה. צריך היה לכתוב "הרמה החברתית-כלכלית של הורי
התלמידים...". כלומר, לחבר בין הציונים במחקר הישראלי לממצאי המאמר על
הירושה.
שתי
מסקנות עולות מכאן:
א. בווריאציה על גניזי: יש להעניק לכל תלמיד שהרמה הכלכלית
של הוריו נמוכה 250 שקל אם יצליח במבחני פיז"ה.
ב. לצורך מימון ההוצאה הזו יש להשוות את המס על
רווחי הון למס על הכנסה מעבודה. והמהדרין: להטיל מס ירושה.
