השבוע, אם ימונה הפקיד בעל זכות החתימה, יועלה במקצת מחיר החשמל. גם אחרי ההעלאה ימשיך החשמל הישראלי להיות יותר זול מהחשמל בכל המדינות המפותחות, שאינן מייצרות חשמל מאנרגיה גרעינית או מאנרגיה הידרו-אלקטרית (מים. ( בהולנד החשמל יקר יותר ב50%- בהשוואה לישראל, באיטליה ובדנמרק ב. 100%- בבריטניה – מדינה חשובה לצורך ההשוואה – החשמל יקר יותר בכ. 15%- הסיבה העיקרית לכך היא האפשרות לייבא חשמל מצרפת – האמא של החשמל הגרעיני בעולם – במחיר זול בכ40%- מהחשמל האנגלי.
במצב העניינים הזה ראוי היה שמעצבי מדיניות החשמל שלנו היו עוברים ממדינה למדינה וזוכים בפרסים על ניהול ציבורי למופת של משאב כלכלי חיוני. במקום זה הם מאוד מיוסרים. בלתי נסבל בעיניהם שהחשמל שלנו מיוצר ומנוהל בידי חברה מונופוליסטית, שיש לה ועד עובדים חזק (אגב, מנהלי המדינה הזאת כלל אינם מוטרדים מהעובדה שבראש הוועד הזה עומד עבריין. ( זה בניגוד לכל מה שלמדנו בכלכלה: גם מונופול, גם משלם שכר גבוה לעובדיו, גם מוכר בזול לצרכניו וגם – שומו שמיים – בבעלות ממשלתית. לכן צריך להרוס אותו.
לפני שנתיים החליטה הממשלה לפעול לשינוי מבני במשק החשמל. שרי האוצר והתשתיות מינו ועדה, ולה שני יושבי-ראש: אבי בן-בסט, מנכ"ל משרד האוצר, ויעקב אפרתי, מנכ"ל משרד התשתיות. בשבוע שעבר פירסמה הוועדה סיכום ביניים.
מחליפים מונופול במונופול
סיכום הביניים הוא מסמך המכיל 13 סעיפים. רק אחד מהם עוסק בהמלצות. רק ארבעה עמודים במסמך. עמוד ושליש מוקדשים לעתיד החשמל הישראלי. לפחות ייאמר לשבחם של חברי הוועדה שלא ביזבזו נייר.
סיכום הביניים ממליץ לפצל את חברת חשמל לכמה חברות קטנות, שייצרו חשמל, ולמונופול שיוליך חשמל מהתחנות לכל הארץ. בכל איזור יוקם מונופול אזורי שימכור חשמל לצרכנים. חוץ מזה תוקם בורסה למסחר בחשמל. זו, פחות או יותר, התורה כולה.
חבל היה לבזבז "10 דיונים במליאת הוועדה וכן דיונים בצוותי משנה" כדי להגיע למסקנה הזהה לזו שאליה הגיעה ועדה ציבורית אחרת – ועדת צ'מנסקי שמה – לפני יותר מ10- שנים. ועוד יותר חבל שחברי הוועדה לא טרחו לקרוא את מה שכתב איש האוצר, ד"ר רן מוסינזון, על המודל התחרותי הזה.
המשבר בקליפורניה
גם בקליפורניה עשו את זה. התוצאה: בשנה שעברה המחיר קפץ, יש מחסור בחשמל, ויש חשש לפשיטת רגל של חברות החלוקה האזוריות ,שכרגע מונשמות בידי מונופול הכסף הממשלתי.
בשביל מה לכונן תחרות? כדי לשפר את תועלת הצרכן בחשמל מאיכות טובה יותר וזול יותר. כלל יסוד בתחרות הוא שחייבת להיות אבטלה, כלומר עודף גדול של כושר ייצור. לאנגליה היה עודף קטן, אבל היה לה עורף גדול: עודפי כושר הייצור של צרפת. לנו אין עודף ואין עורף של יבוא חשמל. וכאמור, וזה עיקר העיקרים, יש לנו חשמל זול. בתחרות בתנאים של מחסור ושל העדר עודף בכושר הייצור המחיר עולה, ובמשך הזמן נוספים יצרנים חדשים המקווים להרוויח יפה במחיר החדש. מכיוון שחברי הוועדה לא המליצו על דרכים לאגירת חשמל (מה קרה למפעל לייצור אבקת החשמל (?"המחסור" משמעותו ניתוקי חשמל.
מכיוון שחשמל אינו ניתן לאגירה, הרי כדי למנוע מחסור צריך עודף בכושר הייצור. כלומר צריך מפעלי חשמל מובטלים (כמו חיילי המילואים והטנקים שלהם,( שנקראים לשירות בשעת משבר. שום קפיטליסט לא יקים מפעל כזה, אלא אם כן יסובסד מכף רגל ועד חשבון בנק. זו הסיבה העיקרית שקפיטליזם חשמלי הוא בלתי אפשרי. אם קפיטליזם נוסח ועדת אפרתי-בן בסט לא יעבוד, מה רע במה שיש?
7. 8. 2001
