ההוצאה לסטודנט בהשכלה הגבוהה בישראל נמוכה ב 26% - מאשר במדינות המפותחות. התוצאה: מחצית מהפרופסורים בארץ הם בני יותר מ 55 - ככה לא מטפחים השכלה גבוהה
אילו הדבר היה בידי ראש הממשלה ושר האוצר, שכרם של כל עובדי המגזר הציבורי היה מקוצץ במסגרת ההפחתות בתקציב המדינה. רק הווטו של יו"ר ההסתדרות צימצם את ההפחתה לדמי ההבראה בלבד. באופן דומה, נעשה קיצוץ אחיד ברבים ממשרדי הממשלה. מהלך שכזה מעיד על ממשלה שאינה מסוגלת לקבוע מה חשוב ומה חשוב פחות. אז חותכים לכולם.
כל הדוברים בסדנה להשכלה גבוהה, שהתקיימה במסגרת הכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה , היו בדעה שיש קבוצה אחת שראוי להעלות את שכרה ובאופן ניכר: הסגל הזוטר של המרצים באוניברסיטאות - בעלי תואר שלישי בתחילת דרכם המחקרית. זה לא קורה, וכנראה לא יקרה.
את הבסיס העובדתי לדיון הביא פרופ' דן בן דוד, מנהל מרכז טאוב ומרצה בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב: ב1970- היו 25 חברי סגל בכיר לכל 100 אלף תושבים. היום יש בערך – 10 כמו המספר שהיה בישראל הענייה של . 1950 שיעור הפרופסורים האנגלים שעובדים בארה"ב הוא 2% מכלל הפרופסורים באנגליה. שיעור הפרופסורים הצרפתים והגרמנים העובדים בארה"ב הוא 3% מכלל הפרופסורים במדינות אלה. הקנדים, שכל-כך קרובים לארה"ב, שולחים 12% מהפרופסורים שלהם לעבוד בארה"ב. וישראל? שיעור הפרופסורים הישראלים שעובדים בארה"ב הוא 25% מכלל עובדי הסגל הבכיר בישראל. במדעי המחשב שיעור הפרופסורים העובדים בארה"ב הוא . 33% בקרב הכלכלנים ,29% - ואצל הכימאים ,12% – וזה אמור רק לגבי 40 האוניברסיטאות הטובות ביותר בארה"ב.
ההוצאה הציבורית עבור תלמיד בישראל גדולה מאשר במדינות ה- OECD- בבתי ספר יסודיים היא גדולה ב,17%- ובעל-יסודיים ב. 3%- לעומת זאת, ההוצאה הציבורית לסטודנט בהשכלה הגבוהה קטנה ב26%- מאשר במדינות ה,OECD- לפי מדד של אחוז מהתמ"ג לנפש. ההקצבה לסטודנט נשארה ב30- השנה האחרונות בסכום קבוע, בעוד שרמת החיים עלתה ב. 30%- התוצאה: 48% מהפרופסורים כאן הם בני יותר מ,55- לעומת שליש בלבד בארה"ב וחמישית בבריטניה. ישראל זקוקה באופן משווע לפרופסורים צעירים. הם קיימים, חיים ונושמים - בחו"ל.
אף אחד לא מציע להעלות את שכר הצעירים לרמת השכר האמריקאית, אבל חשוב להזרים תקציבי מחקר שימשכו את הצעירים לישראל. עם קיצוצי השכר האחידים וקיצוצי התקציב האחידים, הדרך מובילה לשטיבל.
9. 6. 2009
