בעיתונים כבר הופיעו המודעות. גופים שונים פונים, דורשים או מציעים לוועדת סל התרופות לכלול את התרופה הרצפטין בסל הממלכתי. הכנסת תרופה חדשה לסל הציבורי יכולה להתבצע בשני תנאים: האחד, כי יש מימון בתקציב המדינה. השני, כי הוועדה הציבורית שזה תפקידה תמליץ על התרופה בדרגת קדימות גבוהה. הוועדה מתכנסת היום לישיבה מכרעת לגבי תרופות ,2006 ומכאן הלחץ שמופעל.
ההרצפטין היא תרופה נגד סרטן השד. היא קיימת בסל עבור חולות קשות, אלה שבגופן נמצאו גרורות סרטניות. הדרישה היא לתיתה גם למי שחולה במצב לא קשה. יש מחקר המצביע על הצלחה יוצאת דופן של התרופה במקרים אלה. לכאורה הדרישה לכלול הרצפטין בסל ראויה.
היא לא.
לא מכבר החליטה קופת חולים "מכבי" לתת את התרופה לחברותיה החולות בעלות ביטוח משלים. גם מבלי להיכנס להבחנה שהתרופה ניתנת על בסיס כספי, ולא רק רפואי, זו החלטה לא פשוטה. התרופה עולה כ160,000- שקל לטיפול של שנה. "מכבי" טוענת שיש לה יכולת מימונית. ספק אם זה נכון. לאורך זמן "מכבי" תתקשה לעמוד בהוצאה ותיאלץ לבחור בין העלאת תעריפי הביטוח המשלים שלה לבין הפסקת השירות.
ברור ש"מכבי" ערה לאפשרויות האלה. מנכ"לה, פרופ' יהושע שמר, חבר בוועדת סל התרופות ובדעה כי כבר שנים לא נמצאה תרופה יעילה כמותה. אך הוא יודע, כמו כולם, כי אישורה ישחרר את "מכבי" מנטל התשלום. גורם נוסף הפעיל בשוק הלחצים הוא ההסתדרות הרפואית. האיגוד המקצועי של הרופאים תמיד בעד עוד.
אם המחקרים מורים על יעילות, וכסף יש או שראוי שיהיה, מדוע לפסול את התרופה? זה די פשוט: עד היום התרופה טרם קיבלה אישור. יש כמה גופים בעולם שאישור שלהם מתבקש. שניים מהם – רשות התרופות האמריקאית, ורשות התרופות האירופית – חיוניים כי הם ידועים בהקפדה היתרה שלהם. ויש גם את משרד הבריאות של מדינת ישראל, שטרם אישר.
רק עתה הגיש יצרן התרופה בקשה. הליך אישור תרופה לוקח זמן, ובצדק. לחברת תרופות יש מניע רווח מובהק. נדרשת בדיקה ציבורית יסודית כדי למנוע הכנסת תרופות שנזקן – למשל בתופעות לוואי – יכול להיות גדול מתועלתן. לא מכבר התברר כי תרופה בשם ויוקס, שאושרה לטיפול כנגד כאבים, "מצוידת" בהשפעות לוואי שלא דווחו במלואן על ידי היצרן.
ויוקס הוצאה משיווק ולבסוף הוחזרה לשוק אחרי תיקונים וסקנדל גדול – והתביעות המשפטיות בעיצומן. אבל אין בר דעת שמוכן לתת לחברות תרופות ,או לחוקרים שמומנו בידי חברות תרופות, או למגזין לענייני בריאות ,לקבוע מה מותר ומה אסור בנושא כל כך חשוב. זה הכלל, ואין להוציא כל תרופה מהכלל הזה.
במשרד הבריאות מסבירים כי תקנה 29 לתקנות הרוקחים מאפשרת לרופא או למוסד רפואי לתת תרופה גם אם לא אושרה. לפי ההיגיון הזה רופא רשאי לתת הרואין כנגד דיכאון – טיפול מוכח ומוצלח עם איזושהי תופעת לוואי . תרופה זה עניין חשוב מדי מכדי להשאירו בידי הרופא הבודד.
בעוד משרד הבריאות מתחמק מעניין שהוא כל כך ברור, משרד האוצר דווקא מבין. הוא פירסם טיוטה לתקנה שתחייב חברות ביטוח פרטיות – הנותנות תרופות שאינן בסל הבריאות – לספק תרופות אם הן רשומות במדינה מתוקנת.
יכול להיות שיתברר שהרצפטין עונה על כל הדרישות ותקבל אישור. יש לקוות שזה יקרה מהר. עד אז ועדה ממלכתית לא יכולה אפילו לדון בתרופה שטרם אושרה לטיפול. יש הרבה תרופות מאושרות שאינן זמינות לחולים. בהן חובה לדון .
9.3.2006
9.3.2006
