בדו"ח, שעלה למדינה 7 מיליון שקל, קובעת פירמת רואי-החשבון KPMG כי חברת החשמל לא יעילה, עתידה לקרוס ויש להפריטה .אז איך זה שהיא מצליחה לספק שירות טוב במחיר סביר, לגייס הלוואות זולות בחו"ל, ולא קם לה אף מתחרה למרות שהשוק פתוח?
320 עמודים נדרשו כדי להוכיח כי ראוי שתהיה תחרות במשק החשמל. השבוע פורסם דו"ח חברת רואי-החשבון האוסטרלית KPMG וסיפק לממשלה את ההוכחה האולטימטיבית למשאת הנפש שלה – מסוכן לתת לחברת החשמל להמשיך להתקיים במתכונתה הנוכחית. אם יישאר המבנה הנוכחי, צפויה חברת החשמל לקרוס, ועימה אספקת החשמל. אבל אל דאגה. יש ישועה, והיא בטווח של שנתיים מאיתנו. כן, אומר הדו"ח, ב2008- יהיה לנו משק חשמל מודרני, יעיל ותחרותי – מ. ש. ל (מה שצריך להוכיח. (
חלק חשוב בדו"ח הוא ניתוח של מה שעל-פי מחבריו הוא כישלון קולוסלי: פעילות חברת החשמל. דוגמאות לא חסרות. זה מתחיל (עמ (73 בטענה על כוח האדם: בחברה יש יותר מדי עובדים שמקבלים שכר מנופח הן במושגים ישראליים והן בהשוואה בינלאומית, ובשורה התחתונה – אפשר להפעיל את החברה בעלות עבודה נמוכה ב40%- מהעלות הנוכחית.
בהמשך טוענים ידידינו מאוסטרליה (עמ' (74 כי לחברה יש יותר מדי תחנות כוח, המייצגות כ500- מגהוואט מיותרים. במונחים כספיים: כמעט חצי מיליארד דולר. אני לא מכיר אף מומחה לחשמל שיסמוך ידו על הטענה הזאת. ההיפך: הטענה המקובלת היא שיש מעט מדי כושר ייצור. הרזרבה החשמלית – כמות תחנות הכוח שאינן פעילות בשיא הביקוש – היא של כ,5%- מה שאומר שמספיק שיש תקלה קטנה בשעת שיא, ומתחילים לנתק חשמל. אין מפעל ייצור, מעיתון ועד פסטה, שעובד עם מלאי כל-כך נמוך.
אבל לא רק חברת החשמל אחראית למצבה האנוש. לפי הדו"ח, הממשלה אוסרת עליה לפתח את יתרונותיה היחסיים בענפי הולכת הגז הטבעי, התקשורת והתפלת מי הים (עמ' ,(77 ובכך פוגעת בהכנסות המונופול המחשמל. וגם רשות החשמל – הגוף שקובע את מחיר החשמל שאנחנו משלמים – קצת מתנכלת (עמ' (77 היא מעמיסה על חברת החשמל חלק מההוצאות של יצרני החשמל הפרטיים. מזלנו, אולי, שיש כל-כך מעט יצרנים פרטיים, כך שהנטל הזה לא גדול דיו כדי להביא את החברה לפשיטת רגל.
הסיכום: רווחים כמעט אין, וחובות יש בכ42- מיליארד שקל – נתון שלפי מחברי הדו"ח מנבא את קץ התאגיד.
שאלה שלא נמצאת בדו"ח היא: אם חברת החשמל כל-כך לא יעילה ומנופחת בעובדים יקרים ובתחנות כוח בטלות ממעש, איך זה שעד היום לא קם לה מתחרה? כבר עשור שהחוק הישראלי מתיר ליזמים פרטיים להקים תחנת כוח, לייצר ולמכור חשמל. איך זה, על רקע הכישלון העיסקי של חברת החשמל, שאף אחד לא קם?
מוזר שבמוצר כל-כך חיוני, עם ביקוש מובטח ומונופול מקרטע ומנופח, דבר לא זז. איך זה שיצור חולני עם גיבנת של חובות מצליח לגייס עוד ועוד הלוואות, ללא ערבות מדינה, כאשר כל הגיוס נעשה בחו"ל ובמחיר נמוך? האם העולם הפיננסי הגלובלי השתגע? האם שוקי ההון נתונים לאיומי השלטר המפורסמים של עובדי החברה?
כלפי המתחרים שאינם – היזמים הפרטיים – מגלה הדו"ח הבנה. הנה הממצא ה"חמור" ביותר כנגד חברת החשמל. מחיר החשמל, שוד ושבר, נמוך מדי. מתברר כי בישראל יש גוף עוין לחברת החשמל, רשות החשמל שמו, והוא עושה טעות איומה בחישוב שהוא עושה לצורך קביעת מחיר החשמל. רשות החשמל לוקחת את ההון של חברת החשמל, קובעת מה הרווח השנתי הנדרש, וכוללת אותו בתוך מחיר החשמל. ברשות קבעו שהרווח יהיה 6%-5. 5% בלבד (עמ' ,(66 במקום כפול מזה לפחות, לפי הדו"ח.
מחיר החשמל בישראל, בהשוואה בינלאומית, סביר למדי. בהתחשב בעובדה שאין לנו אפשרות לייצר חשמל ממפלי מים – אפשר לטעון שהמחיר אפילו טוב. בהתחשב בטענות על שכר העובדים, כמות העובדים וחוסר היעילות – טוב, לא ניסחף.
הדו"ח טוען כי המחיר הנמוך מדי של החשמל גורם לעודפי ביקוש. אפשר היה לחשוב שעודפי הביקוש האלה, בתנאים של מונופול דורסני ולא יעיל, יביאו לניתוקי חשמל. בהשוואה בינלאומית של נתוני ניתוק, ישראל במצב סביר. שימו לב לצרפת ולאנגליה, שם זמן הניתוק הוא הנמוך ביותר. בצרפת יש ייצור גדול של חשמל מכורים גרעיניים ועודפי חשמל שאותם היא מייצאת לאנגליה – מה שמסביר את המספר הנמוך בשתיהן.
היעד, לפי ,KPMG הוא לפצל ולהפריט את חברת החשמל בתוך שנתיים. הם מציעים גם שלב ביניים, שבו תפוצל החברה, בעוד הבעלות תישאר בידי הממשלה. בשלב הביניים יימכר החשמל לציבור על-ידי חמש חברות אזוריות מונופוליסטיות. הן יקימו מנגנון מכירה וגבייה ויעשו עסקים. אבל מהר מאוד – בערך שנה? – אחרי שיגמרו להקים את המנגנון, החברות האלה יחוסלו. יוקמו שלושה מונופולים אזוריים חדשים, שיטפלו ברשתות החשמל המקומיות. מכירת חשמל תיעשה בידי חמישה יצרני חשמל שיקימו מנגנון מכירה וגבייה. מי שלא ראה אירוע דו"חי, מוזמן להסתכל בדו"ח של ,KPMG שעלה למדינת ישראל 7 מיליון שקל.
אחרי שלב הביניים, בסוף האידיאלי, במקום מונופול אחד יהיו שישה: שלושה לטיפול ברשתות החשמל האזוריות, אחד להולכת חשמל ברשת ארצית, אחד לתפעול ולמסחר בחשמל, ואחד שיקנה דלקים עבור יצרני החשמל. מה שכן – כשתגדל ילד, יהיה לך ג'וב בטוח באחד הדירקטוריונים של התחרות המחשמלת.
ואיך תהיה תחרות? כאן יש בעיה. הדו"ח ממליץ לפצל שתיים מתחנות הכוח: בחדרה ובאשקלון. אבל איך מפצלים רציף ימי ומערכת שינוע של פחם? ייתנו למפוצלים להתאחד ולעשות עסקים אחד עם השני. ולכולם יתאפשר לקנות ביחד דלק. בקיצור: הם יהיו שותפים עיסקיים שיתחרו זה בזה.
אדם סמית היה בוכה.
7. 3. 2006
