היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, חטף בסוף השבוע שעבר ביקורת קשה על החלטתו למנוע את כינוס ועדת סל התרופות עד אחרי הבחירות. נדמה שלא היה איש ציבור אחד שתמך בו. כל המפלגות, כל הפוליטיקאים, כל העיתונאים, חברו יחד לשריקת בוז. אבל מה לעשות: מזוז צודק, גם אם לא מהסיבות הנכונות.
מזוז הסביר כי מנע את ההחלטות הצפויות של הוועדה בגלל הבחירות. לפי ההיגיון הזה, צריך להוציא את כל המנהל הציבורי לחופשה מאורגנת בחודשים שלפני הבחירות. מזוז לא מנע מהממונה על התקציבים, ממנכ"ל משרד התחבורה ומרכבת ישראל להסכים על תקציב של 26 מיליארד שקל בדיוק באותו שבוע שבו מנע החלטה על התרופות. הוא לא עצר את רו"ח ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון, מלהוציא טיוטה של תקנה שמצ'פרת את חבריו למקצוע בג'ובים בדירקטוריונים, ואישר לממשלה להחליט על העדפת אזרחים ערבים במשרות ציבוריות.
המקטרגים על מזוז, למשל יו"ר ההסתדרות הרפואית, יורם בלשר, טענו כי מנע מחולים לקבל תרופות מצילות חיים. זה ממש לא מדויק. אם יש מישהו שמנע תרופות, מצילות חיים או אחרות, אלה חברי ועדת סל התרופות. הנה ההסבר לאשמה חמורה מספר אחת:
ועדת סל התרופות מונתה בסוף השנה שעברה. היא מתברברת כבר חודשיים וחצי. אם יש תרופה שחשוב היה להכניסה לסל, אפשר היה לקבל החלטה על כך ביום הראשון לכינוס הוועדה. החלטה כזו לא התקבלה. אז, לפני חודשיים וחצי, מזוז לא היה עושה דבר. מדוע הוועדה לא החליטה אז על התרופה המיוחלת? (ואגב, מה היא(?
התשובה: חברי הוועדה החליטו, כמו אשתקד, לנסות לסחוט עוד כסף במקום להחליט על תרופה . הצעת תקציב – 2006 הצעה שטרם עברה אפילו קריאה ראשונה בכנסת – כוללת תוספת של 200 מיליון שקל לתרופות. מזה יש לקזז 36 מיליון שקל שהממשלה, בלחץ תנועת שינוי, החליטה לתת לתרופה בשם אווסטין, הניתנת, ביעילות נמוכה, לחולי סרטן המעי הגס. הוועדה הייתה צריכה להוריד את התרופה הזו במורד רשימת המועדפים. נשארו 164 מיליון שקל. מרדכי שני, יו"ר הוועדה, וחבריה האחרים סירבו בכל תוקף לחלק את הכסף הזה לתרופות חיוניות לחיי אדם. הם רצו לחלק רק 400-300 מיליון שקל. מקצתם פתחו במו"מ מייגע עם משרד האוצר.
לפי פרשנות אחת, גם אם היו מחלקים 164 מיליון ולא מתעקשים על הגדלת התקציב, לא ברור שהכסף היה מגיע. הסיבה: תקציב 2006 לא אושר בכנסת. גם אם הפרשנות הזו נכונה, עדיין חברי הוועדה מעלו בעבודתם. הנה ההסבר לאשמה חמורה מספר :2
הוועדה לא עשתה עבודתה נאמנה כאשר לא הורידה מרשימת סל התרופות שורה של תרופות הנמצאות בעדיפות נמוכה, בהשוואה לתרופות חדשות ויעילות. הוועדה הזו, כמו כל אלה שקדמו לה, נמנעת בעקשנות מבדיקה של כל התרופות המצויות בסל ושלא מצויות בו – במטרה לקבוע עדיפויות. הבה נניח שיש תרופה לסרטן השד שהיא הטובה ביותר. נקרא לה הרצפטין, ולא נבלבל בינה לבין תרופה בעלת שם זהה שטרם אושרה לשימוש. מה עדיף: הרצפטין או חומצה פולית לחולי לב? לי אין תשובה. ועדת סל התרופות לא טרחה לברר.
לפני כמה שבועות התקיים כנס בנושא המטולוגיה. פרופ' ברכה רמות, מבכירות הרופאים בתחום, אמרה, לטענת אחד משומעיה, כי כמחצית מהשתלות מוח העצם – למעט לחולי לוקמיה – מיותרות. אם היא צודקת, והיא אורים ותומים בתחום, כאן לבד יש 200 מיליון שקל. אם נגביל הפריות מבחנה לנשים לילד אחד, ונגביל את מספר מחזורי הטיפול לשבעה, נמצא עוד עשרות מיליוני שקלים. ואם נוריד מהמועדפים את תומכן- עורקים המצופה – יעיל אבל לא ממש חיוני – נשלים ביחד יותר מ300- מיליון שקל. ועדת תרופות שיש לה חוצפה לדבר על הצלת חיי אדם אבל לא עושה את ניקוי האורוות הזה ויותר ממנו, לא עושה את עבודתה נאמנה. וזה בדיוק מה שעשו בחודשים האחרונים מרדכי שני (שלשבחו ייאמר שהיה יחיד שהגן על החלטת מזוז) וחבריו.
הערה אפיקורסית א': תמיד יהיו תרופות מצילות חיי אדם שלא יהיו בסל. אבל החוק הישראלי מתיר – בפקודת הרוקחים – לתת את התרופות האלה ללא תשלום בבית חולים. אז מה בלבול המוח הזה על הפקרת חיים?
הערה אפיקורסית ב:' לא ברור שתמיד יש להעדיף תרופה מצילת חיים על פני, למשל, תרופה מונעת מחלות. לפני כמה חודשים אמר פרופ' שוקי שמר, מנכ"ל שירותי בריאות מכבי, כי אם היו מחלקים לכל מבוגר בריא תרופה להורדת כולסטרול, ומשקיעים במסע פרסום הקורא לכל אדם ללכת ברגל 30 דקות ביום – התחלואה במחלות לב הייתה יורדת במחצית, ומספרם של המצויים בסיכון לסוכרת היה יורד. או, מה עדיף: להשקיע 36 מיליון שקל במסע הסברה לשימוש בקונדומים, או להוסיף עוד רכיב מועיל בקוקטייל שניתן לחולי איידס? סל התרופות חייב לדאוג לבריאים (שעתידים לחלות) כמו לחולים.
הגיע הזמן לבטל את ועדת סל התרופות במתכונתה הנוכחית. במקומה יש להקים ועדה מקצועית, שתפעל באופן קבוע, כל השנה, בלי שיהיו לה שיקולי תקציב. הוועדה תסרוק את כל התרופות הקיימות ואת כל התרופות החדשות באופן רציף. היא תנפיק בכל חודש רשימה של תרופות שצריך להוציא מהסל ורשימה של תרופות שראוי שייכנסו אליו. הרשימות האלה יוצגו לפני הממשלה, וזו תחליט – בכפוף לתקציב שייקבע לעניין הזה – מה נכנס על-פי סדר העדיפויות שקבעה הוועדה. וכך יהיה סדר הדברים:
הממשלה תהיה חותמת גומי לסדר התרופות (היוצא והנכנס) שתקבע הוועדה המקצועית. הוועדה המקצועית מצידה לא תתעסק עם כסף.
הוועדה הנוכחית ביקשה לעשות תרגיל פוליטי: לכופף את הממשלה להגדיל את תקציב התרופות. עם כל הכבוד, ואין כבוד, זה לא תפקידה. מזוז לא היה צריך
לעצור את כינוסה לשבועיים. הוא היה צריך לנפנף אותה מהמנהל הציבורי שלנו .
21.3.2006
21.3.2006
