הכותרת בעמודו הראשון של "הארץ"
הבוקר דיווחה על "הבעיה הנשכחת של הבחירות: הממשלה הבאה תצטרך לקצץ 15
מיליארד שקל תוך 45 יום". בגוף הידיעה של מוטי בסוק נרשמה עלית
מדרגה: "המשמעות היא שהקיצוץ יהיה אף גדול יותר, כמוהו לא נעשה בישראל
מעולם". כמובן, כמקובל בכתיבה כלכלית של השנים האחרונות, המילים
"גזירות כלכליות" נשזרו בידיעה.
בכל המשפט הזה אין אף מילה נכונה.
על פי החוק יש לאשר תקציב בתוך 45 יום. אבל
החוק לא קובע מה יהיה בתקציב, והכנסת יכולה לקבוע כל דבר שעולה בדעתה. בוודאי שהכנסת
לא חייבת לקצץ 15 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה, היא לא חייבת להטיל מסים, ואין כל
חובה להטיל "גזירות כלכליות". הכנסת יכולה, אם תרצה, להגדיל את הוצאות
הממשלה ב – 15 מיליארד או אפילו כפול מהסכום
הזה, לא להטיל עוד מסים, ולא להתעסק ב"גזירות". אז למה העיתון מבלבל לנו
את המוח?
האג'נדה התקשורתית 1
החשד המידי הוא שלעיתון יש אג'נדה – סדר יום
פוליטי – משלו. הוא נגד נתניהו (ליכוד) ובעד שלי יחימוביץ (עבודה). יחימוביץ,
שאינה אלא ימינוביץ, מעדיפה סדר יום כלכלי. אז הנה, העיתון תורם משהו להפסקת הדיון
על עזה ופלסטין והתנחלויות, ונותן דחיפה קלה לסדר היום הכלכלי של מפלגת העבודה
בעיניים.
מה גם שיחימוביץ היא היחידה, עד כה, שהתייחסה
לתקציב 2013. אז אם ישאלו אותה על "הבעיה הנשכחת", כבר תהיה לה תשובה.
"הארץ" אמנם אוהד של יחימוביץ אבל אוהד
נלהב יותר של קיצוצי תקציב. הוא מנסה להניח
את הקיצוצים במרכז הבמה, כאילו אין
חלופות. יחימוביץ, אגב, הציעה בתכניתה חלופה. היא הציעה לא לקצץ
("גזירות") למעט סכום קטן בהשקעות בכבישים ולממן את כל ההוצאות הנוספות
במסים ובהונאה שתוארה כאן בהרחבה במאמר קודם (http://gidioneshet.blogspot.co.il/2012/12/blog-post_4.html).
ולא מן הנמנע גם, כי העיתון והעיתונאי,
הנמנים עם אגודת חובבי כלכלני האוצר,
מנסים לקדם את הדיון הכלכלי הצר שהמשרד מקדם בישראל זה שנים.
כמה עולה לתפוס אופנובנק?
בסוף השבוע פירסם אתר YNET ידיעה
כלכלית משלו: "עלות לכידת "האופנובנק 2" - 9 מיליון שקלים". הכותב, אלי סניור, כנראה נעזר במשטרה או במשרד
המשטרה כדי להפריח את הנפיחה הזאת באינטרנט.
וזה הסיפור: "במהלך חמישה ימים בשבוע
הוצבו בין 50- ל-60 בלשים שחולקו ל -15 צוותים סביב בנקים באזור השפלה. עלות
העסקתו של כל בלש כזה מוערכת בכ-400 שקל, וחישוב כללי של שנת עבודה רק במארבים
סביב הבנקים מגלה כי מדובר על סכום שנע בין 6 ל-7 מיליון שקלים... סכום נוסף
שמתקרב למיליון שקלים השקיעה המשטרה במחקרי תקשורת שכללו האזנה ומעקבים אחר
טלפונים סלולריים ותקשורת אלקטרונית.... מלבד זאת, כדי להתחקות אחר דמותו, פנו
במשטרה ליועצים חיצוניים כגון פסיכולוגים, סוציולוגים ומרכיבי קלסתרונים כדי
שיספקו את כל האופציות. כך נוספו עוד עשרות אלפי שקלים לחישוב".
נניח שהמספרים נכונים. האם זה אומר כי "עלות
לכידת האופנובנק 2" היא 9 מיליון שקל? בוודאי שלא. 90% מהסכום כלול בשכרם של השוטרים שהיה משולם ממילא - בין אם הם
היו אורבים לחבר אופנובנק או שהיו יושבים במשרד וממלאים טפסים של אזרחים שביתם
נפרץ, וזקוקים לטופס מהמשטרה כדי לקבל
החזר מחברת ביטוח. אם היה צל של סיכוי שהבלשים המכובדים היו עושים משהו מועיל כתחליף
למארב הבנקאי, נניח מנסים למצוא פורצי דירות, אפשר היה לטעון כי למארבים היתה עלות
בצורת תועלת נמנעת במקום אחר. אבל ערכה של התועלת הזו לא נמדד בשכר השוטרים, כפי
שעשה הכותב.
אם באמת העלות היתה 9 מיליון היה עדיף לתת
למר קרסונסקי להמשיך לשדוד בנקים. לקחת 100,000 כל שלושה חודשים זול בהרבה מהעלות
המוטרפת של המארבים. מה גם שלבנקים יש ביטוח שממומן מהעמלות שלנו.
העלות היחידה של האופרציה היתה בשכירת
הפסיכולוגים, הסוציולוגים ושאר נותני עצות. בשביל כמה עשרות אלפי שקל באמת כדאי
לנסות ולתפוס שודד בנקים.
האג'נדה התקשורתית 2
סביר שהעיתונאי לא עשה את חשבון העלות בעצמו.
מישהו במשטרה או במשרד המשטרה עזר לו. מה סדר היום של המשטרה? בדיוק כמו סדר היום
של פקידי האוצר הדוברים דרך "הארץ": להתכונן לתקציב הבא. וכמו שמשרד
הביטחון ידרוש תוספת תקציב למלחמה שנוהלה בעזה לפני כחודש, כך משרד המשטרה יתחיל
לקבוע תג מחיר לכל ניידת שזזה, ולדרוש כסף בהתאם.
מה שמעלה את השאלה: למה התקשורת משתפת פעולה
עם שטויות מהסוג הזה? גם כי הכותבים והמשדרים מזדהים עם נציגי הממשלה בתחומם, וגם
בגלל שהם מוכנים "לשלם" בשטויות תמורת ידיעות טובות של ממש. עבודה
עיתונאית רצינית ואתיקה מקצועית כלל לא משחקים בזירה הזו.
הנה עצה לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן: תרביץ
תחשיב על עלות שביתת האחיות. אייטם בתקשורת בטוח שתקבל.
9.12.2012
