הפוליטיקאים בוושינגטון שוב
קטעו חופשות כדי לדון ב"מצוק הפיסקאלי", וכלכלני כל העולם מתאחדים בחרדה
לקראת הדיונים האלה. מירב ארלוזורוב מ"הארץ" מדווחת הבוקר כי בנק ישראל
ממליץ לממשלה ולכנסת להקים מצוק פיסקאלי משלנו. מה שמזמין שיחה על מצוקים ואנשים.
מהו אותו מצוק שהכל חרדים
ממנו?
על פי ההסדרים החוקיים
שנקבעו בארצות הברית, אם אין אישור בקונגרס (כלומר, הן בסנאט והן בבית הנבחרים)
לתקציב 2013, מופעלים אוטומטית שורה של צעדים – להלן ה"מצוק הפיסקאלי" –
ובהם קיצוצי תקציב והעלאות מס. גם אלה וגם אלה נתפסים בידי כלכלנים כמהלכים
שליליים. "אסון" היא המילה השגורה לתרחיש שבו המנגנון האוטומטי יופעל. המשק האמריקאי המותש, שטרם התאושש, ממשבר 2008, יידרש עתה גם לטפס על ה"מצוק
הפיסקאלי" הזה. המומחים בדעה שהעלאות המס והקיצוצים בהוצאות הממשל יכריעו את
הכלכלה, וארה"ב תיכנס למיתון.
ובעיקבותיה כמובן גם העולם
כולו.
אסון זה לא יהיה
הפינה הקטנה הזאת בשיח
הכלכלי-חברתי-פוליטי מבקשת גם הפעם להתהדר חריגה. הנה התחזית שלי: אם יופעל מגנון
ה"מצוק" לא יהיה כל מיתון מעבר למה שקיים, ובלבד שהבנק המרכזי האמריקאי,
הפדרל רזרב, יקזז את ההשפעה המצמצמת של המסים והקיצוצים באמצעות הרחבה מוניטרית
(הדפסת כסף).
החידוש הכלכלי של המשבר
הפיננסי שהתפרץ ב – 2007-8 טמון ביכולת האדירה של בנקים מרכזיים לבצע תיקון
קלקולים. פעם הרי חשבו שאם הריבית תתקרב מאוד לאפס (כפי שהיא כיום) אזי הבנק
המרכזי למעשה ינוטרל מהשפעה. "מלכודת נזילות" קראו לזה. היום יודעים כי
בידי הבנק המרכזי יש יכולת אדירה. הנה המחשה: נניח שהממשלה הטילה עליך מסים וקיצצה
בקיצבת הילדים שהיא מעניקה לך, הבנק המרכזי יכול לקנות, נניח, את מניות "טבע" שברשותך ולספק לך כך את
המימון הדרוש כדי להמשיך בחיים כרגיל. (לפחות לטווח קצר).
זה אולי לא הפתרון הכי
מוצלח, אבל הוא בוודאי אפשרי.
המהלך והדמוקרטיה
ואם כל הכלכלנים מאוחדים
בדעה ש"מצוק פיסקאלי" הוא אסון, מאליה עולה השאלה מדוע בנק ישראל ממליץ
לבנות "מצוק פיסקאלי ישראלי"? על פי "הארץ" ממליץ הבנק כי אם
הגירעון הממשלתי יגדל מעבר למה שנקבע בחוק, יופעלו מיד, ואוטומטית, העלאות מסים. זו,
במחילה, הצעה מטומטמת, מסוכנת, ואנטי דמוקרטית.
היא מטומטמת כי היא לא
נחוצה. הנה האמריקאים, הוגי ההמצאה המצוקית, נבהלים ממה שהם בנו, אז למה לנו השטות
הזו? והיא מסוכנת כי היא שוללת, במסווה של החלטה דמוקרטית, את שיקול הדעת הפוליטי.
כדאי לזכור כי העלאות מסים וקיצוצי הוצאות הן חלק, אולי אף עיקרי, של ההליך
הפוליטי. ואם הכנסת בוחרת במדיניות של הגדלת הגירעון זו אולי החלטה לא רצוייה, אך
היא בהחלט לגיטימית. . זכות הטמטום השלטוני היא חלק בלתי נפרד מהשיטה שבה
פוליטיקאים מתהדרים בהצלחות אמיתיות או מדומות.
מי יתכנת את הרובוט
במובן הזה עצם קיומו של
בנק ישראל נראה לעתים כמהלך אנטי דמוקרטי. בעבר היה הבנק המרכזי כלי שלטוני. אבל
לפני . כשנתיים תיקנה הממשלה את החוק, העניקה לבנק מידה גדולה מאוד של עצמאות,
ובכך בעצם התנערה הממשלה מאחריותה לניהול מדיניות מוניטרית – שהיא תחום קריטי בשליטה
על ענייני הכלכלה.
מי שדחף לאמץ את התיקון
לחוק הוא לא אחר מאשר נגיד הבנק סטנלי פישר. זה אשר דוחף עתה, על פי ארלוזורוב
ו"הארץ", לעקור גם את מדיניות המס והתקציב מידי הממשלה ולהעבירה לניהול
רובוט אוטומטי, אשר =מן הסתם יתוכנת בידי פקידי בנק ישראל הסרים למרות הנגיד
שהופקד עליהם.
30.12.2012
