יוסי קליין
עיתונאי "הארץ" עסק בטורו באותו מתווה גז אומלל שכל כך מעסיק את
הפוליטיקאים וחלקים בציבור המתנגדים להסכם שמציעים הממשלה ותאגידי הגז.
קליין שואל,
בהומור מריר ונפלא, למה עדיף שהכסף ("תמלוגים") יגיעו לח"כ בצלאל
סמוטריץ' (ממפלגת הבית היהודי שזלזל בממצאי דו"ח העוני שמצא ששליש מהילדים חיים בעוני "יש לי 5 ילדים, 2 מהם לא עניים") או לציפי חוטובלי או ליריב לוין (ליכוד) כנציגי הממשלה ולא
יישארו אצל יצחק תשובה ושאר טייקוני הגז. מה ההבדל הוא שואל וקולע בול למטרה – אם
כי מהנימוקים הלא נכונים.
נפשו של קליין
כמו רבים אחרים נקעה מהממשלה המחורבנת הזו. אם מתנגדי המתווה ינצחו
על אף שהסיכוי לכך אפסי תקבל הממשלה נתח
גדול יותר מרווחי הגז. ואת הכסף יקבלו הסמוטריצ'ים ושאר אויבי ישראל. מה טוב בזה?
כך שואל את עצמו
גם מי שקרא יומיים קודם את מאמרו המונומנטלי של ח"כ מנואל טרכטנברג ממפלגת העבודה בעיניים. לטרכטנברג יש
"מתווה" משלו שזהה כמעט לחלוטין למתווה של ממשלת נתניהו אך מסיר ממנו את
הבלוף של הכאילו תחרות שנתניהו מציג. ולענייננו, הכי חשוב שהוא מציע שמחיר הגז יהיה 4.5 דולר –
כמה גרושים פחות מנתניהו-תשובה-נובל אנרג'י.
עכשיו נחבר בין
קליין, סמוטריץ' ומחיר הגז. קליין צודק: הממשלה לא צריכה להרוויח אפילו אגורה מהגז
הטבעי. שתגבה מסים מהרווחים והמע"מ כמו מכל עסק אחר. די בזה ולא צריך יותר. בין השאר בגלל המחלה ההולנדית.
אבל אין סיבה
שתשובה וחבריו ירוויחו כתוצאה מהשיוויון המוצע במיסוי בין המרינה בהרצליה והאסדה
בים התיכון. מחיר הגז צריך להיות 2 דולר או משהו נמוך אף יותר – כך שהרווח מהגז לא
יעלה על 30% מהעלות. וכמובן – בלי יצוא של גז.
ואז לסמוטריץ'
לא תהיה אגורה לחלק לנמעניו. ולתשובה לא יהיו רווחים מופלגים מדי. ולישראלים יהיה
גז בזול.