8 בדצמבר 2015

שחיטת הפנסיה

"המחם שלך ארוך מדי" – כך יועץ ההשקעות בשיחת טלפון ובה הציע "לקצר אותו" מיד. מן הסתם הייעוץ הזה נמסר לכל הלקוחות ואם כולם יעברו לאגרות חוב קצרות מועד – קיצור המח"מ (משך החיים הממוצע) – התועלת הכספית תהיה אפסית.

למי שמתעניין בנושאים כאלה זהו הלהיט החדש בשווקי האג"ח. ההערכה הרווחת היא שהריבית עומדת לעלות. שהמדינה הראשונה באופנה החדשה תהיה ארצות הברית. בעקבותיה יצעד העולם כולו. ולכן מי שמחזיק אגרת חוב שפירעונה רחוק – "יאכל אותה בגדול". ומי שמחזיק אגרת חוב שפירעונה קצר – "יאכל אותה רק בקטן".

גם אלה שמעריכים שהריבית תעלה מדברים על רבע אחוז. ורבע אחוז זה כסף קטן. אם הריבית העולה אמורה לצמצם לחצים לעליית מחירים – אז המהלך מיותר לחלוטין. כמו שהדברים נראים - למעט מדינות מטומטמות כמו ברזיל ורוסיה – אין לחצים למחירים גבוהים יותר.
ולכן  אנחנו נמשיך עם מה שקיים בעולם מ - 2008 – ריבית נמוכה להחריד. וזה צריך להטריד מאוד כל מי שחוסך לפנסיה.

מבוך הפנסיה

בישראל שלושה סוגי פנסיה. א. התקציבית שבה המדינה משלמת מקופתה. זו הפנסיה הטובה ביותר מנקודת מבטו של העובד והגימלאי. ב. הוותיקה שבה עובדים ומעסיקים חוסכים 21% מהשכר וזוכים לסובסידיה ממשלתית. המסלול הזה  נסגר למבוטחים חדשים ב – 1995 ואם נזקקים לנימוק חברתי מדוע מפלגת העבודה היא האמא של הקפיטליזם החזירי – הוא נמצא במהלך הזה.
ג. החדשה היא השיטה של מי שהחלו לחסוך מ 1995 ואילך. שם מפקידים 17.5% מהשכר ומקבלים – בגדול – קדחת.

 ולכך שתי סיבות מרכזיות: האחת, עם תשלום חודשי של 17.5% מההכנסה אי אפשר להתקיים בכבוד במשך  עשרים השנה (לערך) שנותרו למי שמפסיק לעבוד ב"גיל הפרישה". וזה חמור במיוחד לגבי נשים שפורשות לפני גיל 67. מה שמעלה תהייה מדוע אירגוני נשים וחברות כנסת מתעקשות לפגוע דווקא בנשים. אם תוחלת החיים תמשיך לעלות – המצב יחמיר עוד יותר.

התחשיב והגימלה

הסיבה השנייה , האקטואלית, נעוצה בריבית. כאשר עובד פורש לפנסיה, נקבעת לו גימלה חודשית שנשארת קבועה לאורך כל תקופת חייו.  איך קרן הפנסיה יודעת לקבוע כדבר הזה? הממשלה הורתה לכל קרן פנסיה לחשב את הסכום החודשי בהנחה שהכסף שנצבר יישא ריבית של 4%. אם אכן זו היתה התשואה על הכסף – אז התחשיב של הגימלה נכון. בפועל הריבית קרובה לאפס אבל התחשיב והגימלה הם לפי 4%.

אם בפועל הריבית היא אפס או בסביבה מי משלם את ה – 4%? הנה מה שעושות קרנות הפנסיה: הן לוקחות כסף מחוסך צעיר כדי לשלם עבור הקיצבה של הגימלאי. החוסך הצעיר בכלל לא יודע שהוא כל כך טוב לב. הדו"חות שהוא והיא מקבלים מקרן הפנסיה לא כוללים את ה"תשלום" הזה. על פי הדו"חות האלה הכל נראה בסדר. בקופה, בכסף - הכל ברדק אחד גדול.

מה עושים? המצב הזה קיים כבר הרבה שנים ואף אחד לא עושה שום דבר. אבל לכל מי שמתעניין ברור שזה מוקש פיננסי רציני. אפילו יותר ממניות הבנקים – כלי חסכון העיקרי עד 1983 – שהתפוגגו באחת. יש מגוון אפשרויות לטפל במצב ואציג כאן את שתי החלופות הקיצוניות: קיצוץ של שליש לערך בפנסיה. וסיבסוד של המדינה למנוע קיצוץ כזה.
די ברור שכל עוד הממשלה לא משנה את הנוסחה המחייבת את קרנות הפנסיה – היא נושאת באחריות למצב. אבל הגיון לחוד ומציאות לחוד: היא עדיין מסוגלת לשחוט את קרן הפנסיה.

ביטחון פנסיוני - לביטחון בלבד

לא מכבר התבשרנו על הסדר חדש בין משרדי האוצר והביטחון בכל הנוגע לפנסיה של הצבא (שמתגלגל אוטומטית למשטרה, למוסד, לשב"כ ולשאר ירקות). שם חילקו מיליארדים כי שר האוצר משה כחלון דואג למשרתי קבע ולשוטרים. מי דואג לכל האחרים? בטח שלא כחלון. ובטח שלא שר הקלקלה נתניהו ובטח שלא אריה דרעי שברח מהתפקיד. וכמובן שלא חיים כץ שהוא אולי המומחה מספר אחת בארץ להסדרי הפנסיה ועתה אחראי על הרווחה. והשרה לענייני גימלאים, גילה גמליאל? זה לא הזמן לבדיחות.
אז מה אמור לעשות מי שחוסך עתה לפנסיה שלו בקרן פנסיה "חדשה"? כרגיל, להצביע ליכוד ולצפות לטוב.
7.12.2015