המנוול

מדי פעם נשמע ראש הממשלה ממלמל משהו בגנות עודף הרגולציה. כמו בעניינים לא מעטים אחרים כושר הביטוי שלו יעיל יותר מכושר המעשה. לרוב מזוהה רגולציה עם השמאל הפוליטי, וצמצומה - עם הימין. וכמו כל כלל כלכלי אחר מדובר בהבל. לעולם השאלה היא לטובת מי פועלת  הרגולציה.

למשל, כאשר הממשלה החליטה להטיל מס על מחזיקי שלוש  דירות ויותר נומק הדבר ברצון להציף את השוק בדירות שבעליהן יבקשו להיפטר מהן בגלל נטל המס. וכך מחיר הדירות ירד ובא הגואל לזוג הצעיר.

רעיון חביב. אלא שלפי נתוני הממשלה אין כל כך הרבה בעלי דירות שלישיות פלוס. אבל יש פי עשרה ויותר בעלי דירות שניות. שאלה: האם הבחירה בדירה שלישית נובע מכך שלראש הממשלה יש "רק" 2? ואולי גם לשר אוצרו? הנה לפנינו רגולציה המגינה על בעלי דירה שנייה על חשבון זוגות צעירים.

בשבוע שעבר אושרה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תקנה העוסקת בעובדים זרים בחקלאות. עובדים זרים ככלל (עד כרבע מיליון איש ואישה, תלוי מי סופר) הם השכירים הכי מנוצלים במשק. לכאורה יש בישראל שכר מינימום והוא עומד כעת על 5,000 שקל לחודש. כמה מקבל עובד זר בעבור חודש עבודה? ובכן הוא (והיא) לעולם לא יקבלו 5,000 שקל. כי בניגוד לעובד ישראלי החוק – הרגולציה – מתיר להפחית מהברוטו הזה כל מיני סכומים. בגין מה? ביטוח בריאות, מגורים, כלכלה, דמי ביטוח לאומי ודמי כיס. בפועל הנטו של עובד כזה הוא 4,000 שקל לחודש – 20% מתחת למינימום.

בעלי המטעים מנצחים

באה ועדת העבודה של הכנסת והגדילה השבוע את הניכוי המותר מעובדים זרים בחקלאות בעוד 250 שקל לחודש. מי נהנה מזה? כמובן המעסיק. האם זה אינטרס של השמאל? ממש לא. של הימין – ולכן מפלגת העבודה היתה בעד.

על פי החוק יש בישראל פנסיה חובה. היום מדובר בתשלום חודשי של 17.5% משכר הברוטו של עובד כאשר העובד משלם 6% והשאר המעסיק. חובה? הנה עוד בלוף רגולציה ישראלי.

עובד זר לעולם לא יגיע בישראל לגיל פרישה מעבודה. לכן מעסיק שיפקיד בקרן פנסיה את הניכויים הנדרשים לפי חוק – יגזול כסף מהעובד. כמעט 20 שנה אני מנג'ס למשרדי האוצר והכלכלה בעניין הזה. ללא הועיל. בענף הבניין יש סידור שבו הכסף נמצא בפיקדון מיוחד על שם העובד. העובד רשאי למשוך את הכסף כאשר הוא גומר לעבוד ויוצא את גבולות המדינה. לא ממש אידיאלי (קופת גמל היא חלופה עדיפה בהשקעת כספים לחסכון), אבל ניחא.

 מה עם העובדים בחקלאות? ומה עם הקבוצה הגדולה ביותר של עובדים ועובדות – בסיעוד? קדחת.

אז מי המנוול?

ח"כ אלי אלאלוף, הוא יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת מטעם מפלגתו של כחלון – השר שאחראי על נטו למשפחה. אם אלאלוף היה הגון הוא היה מבטל לחלוטין את הניכויים האלה משכר הזרים. ואם היה חצי הגון היה מתנה את הגדלת סכומי הניכוי בחובת פיקדון לפנסיה ולפיצויים לטובת כלל העובדים הזרים. 

אלאלוף לא הגון ולא חצי הגון. סתם מנוול. "זה גם לטובת העובדים", אמר ברוב חוצפתו. ולפי הדיווח ב"הארץ" הצטרפו אליו חבריו לוועדה מיכל בירן (המחנה הציוני), איתן ברושי (המחנה הציוני) ומאיר כהן (יש עתיד). זה שמאל זה? זה בררה (פרי לא ראוי למאכל, פסולת)!

שתפו: