מדוע משרד האוצר מחפש פתרון לבעיה שאינה
קיימת? הנה עוד דוגמא לנפלאות כהונתו של משה ("נטו למשפחה") כחלון.
שני שלישים ממשקי הבית גרים בדירות
בבעלותם, שליש – שוכר. לאחרונה פירסם האוצר בקשה לקבל הצעות איך "לנהל"
את שוק השכירות לטווח ארוך – מעל חמש שנים. מה זה "לנהל"? להפעיל חברות
ניהול הדירות בשכירות, לסבסד את ביטוח הדירות, להבטיח את תשלום שכר הדירה על ידי
השוכרים, ואם צריך – לשנע את מסרבי הפינוי.
איך אנחנו יודעים שרק שליש ממשקי הבית גרים
בשכירות? משרד האוצר מציין כי כך עולה מסקר הוצאות משקי בית שמבצעת הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה. אלא שמומחי האוצר פסקו לפני כמה שבועות – בהקשר של ניתוח מענק העבודה
לשכירים – כי הסקר הזה לא שווה את הנייר שהוא כתוב עליו. אבל כאשר נוח לו, מתברר
שהסקר בכל זאת תקף.
אם כך יש לנו כחצי מיליון דירות
מושכרות. מה בדיוק הבעיה? שצריך לדאוג לשכירות לטווח ארוך. ובשביל זה צריך ניהול
וסובסידיה ותמריץ וביטוח ובריונים לפינוי.
לפי נתוני משרד השיכון כ – 160,000
משפחות מקבלות מהממשלה סיוע בשכר דירה. ועוד כ-65,000 משפחות דרות בדירות של עמידר,
פרזות, חלמיש ודומיהן.
כלומר כמעט מחצית משוכרי הדירות במדינה
מטופלים כבר על ידי הממשלה. עכשיו רוצים להכניס גם סבסוד וניהול (שעולה אף הוא
כסף) למחצית השנייה.
התקדים הירושלמי
זה הזמן להזכיר את הרעיון הגאוני של ראש
עירית ירושלים שהחליט להחיות את מרכז העיר. איך? על ידי סבסוד הארנונה לסטודנטים שיעברו לגור באזורים סמוכים למרכז כמו
שכונות רחביה ונחלאות. ומה קרה לשכר הדירה באותם אזורים? תפח ועלה. בעלי הדירות
הצליחו לייצר לעצמם רנטה מטמטום מינהלי.
בניגוד לסטודנטים שמחפשים מגורים לטווח
קצר, משרד האוצר מחפש משכירים ושוכרים לטווח ארוך – כאמור מעל חמש שנים. למה? מדוע
זה חשוב אם אדם שבוחר בשכירות יגור באותה דירה תקופה ארוכה? ואם זה חשוב – מה מונע
השכרת דירות לטווח ארוך?
חיפשתי וחיפשתי ולבסוף מצאתי: האוצר
רוצה חוזים ארוכי טווח כדי לצמצם בביקוש לעורכי דין הנובע משכירות קצרה. וכך
יימצאו עורכי דין שיסכימו לעבוד בפרקליטות המדינה לא רק בלטרטר את אהוד אולמרט אלא
בהבאתם לדין של שרה ובנג'מין ניתאי.
וברצינות: מתברר כי בפועל שליש מאלה
ששוכרים דירות, גרים בהן חמש ויותר שנים, כבר עתה. בלי סבסוד ובלי שטויות. עוד 21%
גרים בהן 3-4 שנים. והשאר שוכרים לשנתיים
ופחות. אז מה בדיוק הבעיה כאן? ואם אנשים מחדשים מדי שנה את חוזה השכירות, למי זה
מפריע? האם בשלב הבא הממשלה תסבסד חוזים עם חברות הטלפונים והאינטרנט לחמש שנים?
רשימת הקבלנים
אבל אם מתעקשים לטפל בבעיה שאינה קיימת
הנה שני מועמדים לניהול הפרוייקט. הראשון הוא "BDS" שהצליח לאחרונה כאשר בית משפט בריטי פסק – על אף הנחייה
הפוכה של הממשלה – כי מותר לגופים ציבוריים להחרים את ישראל ומוסדותיה. ועם הצלחה
שכזו לא מתווכחים.
השני היא חברת עמידר ואחיותיה לדיור
ציבורי המטפלות בדיור ציבורי. הן מחזיקות יותר מ – 50,000 דירות הניתנות בשכירות
נמוכה ביותר. ומה שחשוב לענייננו: הן לא טורחות, בהוראת הממשלה, להוציא דיירים שהפסיקו להיות עניים
וכך נוצרת שכירות לא רק ליותר מחמש שנים אלא ליותר מחמישים שנה. כי גם הילדים
עוברים לגור בדירה לקראת מות ההורים-הדיירים המקוריים.
בהצלחה לכחלון.
