27 ביוני 2017

מעוז לא כדאי


שלמה מעוז מוכר לצופי הטלוויזיה החדשים כמי שמפרסם חברת מכירת מכוניות (ליסינג) באשראי. מעוז מציע לצופים להקשיב להמלצתו ש"זה כדאי".
כמו ברוב העניינים הכלכליים עניין הכדאי הוא על תנאי. יש מי שכדאי להם ויש מי שלא כדאי להם. אם את מתכוונת לרכוש מכונית חדשה והבנק מוכן לתת לך הלוואה בריבית נמוכה מזו שמגולמת בהסדר הליסינג – אז לא כדאי לך להקשיב למעוז.


לפני כ – 40 שנה הסביר מעוז, אז עיתונאי צעיר ואנרגטי, כי לא כדאי לקבל מהמעסיק רכב צמוד. כאשר אדם מקבל רכב צמוד ממעסיק נרשמת לו "זקיפת הכנסה" – שווי ההנאה הפרטית (הסעת הילד לבית הספר והטיול לצימר) שיש לעובד מהרכב. על השווי הזה משלמים מס. לדעתו של מעוז הצעיר העיסקה לא כדאית לעובד.
עברו כמה חודשים ושר האוצר, יצחק מודעי, הציע למעוז לשמש כיועצו הכלכלי. כמה ימים אחרי שחצה את הקווים נראה מעוז נוהג במכונית ממשלתית. איך זה? שאלתי אותו. זה הרי לא כדאי. מעוז חייך את חיוכו המפורסם ואמר "תראה....".

צזיקי כלכלי

קוראים לזה בכלכלנית "העדפה נגלית". אם אתה אומר שאתה שונא מלפפונים אך תפסו אותך אוכל צזיקי (סלט ממוצא יווני המשלב יוגורט במלפפונים) – ההעדפה הנגלית היא שאתה מעדיף מלפפונים וברברן טיפש.
העניין הזה חזר לסדר היום בעקבות כתבה במגזין מוצאי שבת בחדשות ערוץ 10. שם תאר הכתב החרוץ איך מערכת המס מתעללת בבעלי רכב צמוד, בעיקר טכנאים ונותני שירות שיש להם רכב צמוד. בניגוד לעובדי היי-טק שהרכב הצמוד שלהם נח רוב היום, אצל הטכנאים הרכב הצמוד עובד כל היום למען המעסיק. אבל שלטונות המס מתעללים וגובים מכולם את אותו מס.
הכתב נפעם מהמפגע המיסויי הזה. במיוחד כאשר גילה כי ברכב הצמוד יש מחשב ובו פירוט כל הנסיעות – עיסקיות לצד פרטיות. ולכן יש עתה טכנולוגיה שמאפשרת הפרדה בין השימוש במכונית לצורכי העסק ובין השימוש שעושה הטכנאי בעת שהוא מסיע את משפחתו לבריכה בשבת. אמנם הפעלת המחשב היא בידי הטכנאי משלם המס ולכן מהימנותה מפוקפקת. אבל למה להתבלבל מעובדה קטנה.

מס אפס

המשיך הכתב וצילם תלוש שכר של הטכנאי האומלל ובו ניכוי המס הדרקוני. וכך הצטרפו כמחצית – להערכת הכתב - מבעלי הרכב הצמוד בישראל למעגל המסכנים. בשלב הבא יכניסו אותם למסדר העניים.
אז מה הבעיה?
בפני כל אדם המקבל רכב לצורכי עבודה עומדת אופציה שבה המס שישלם יסתכם באפס. יתכבד הטכנאי וייסע לעבודה באוטובוס או במכוניתו הפרטית. ייכנס לרכב המעסיק ויעשה עבודתו הרגילה. בסוף היום יחזיר את רכב המעסיק למקום העבודה. ייכנס לרכבו הפרטי או יעלה על אוטובוס – ויחזור הביתה. כמו נהג של אוטובוס, בלי מס ובלי ציפורים.
סביר מאוד שהכתב של ערוץ 10 לא קרא את ההגדרה החוקית של "רכב צמוד". אם היה קורא, זה היה הורס לו את כל הכתבה על הטכנאים המסכנים.

לקח מיסויי

חוץ מלהכיר כתב רשלן יש בסיפור הזה לקח יותר מעניין. לפי נתוני האוצר מי שמחזיק רכב צמוד מהסוג הנפוץ בידי טכנאים (מחיר של עד 100,000 שקל) משלם מס על השימוש הפרטי בערך בסכום של 600 שקל לחודש. ויש בארץ 50,000 שכירים כאלה (מתוך 350,000 בעלי רכב צמוד – 10% מכלל השכירים). זה אולי סימן מובהק לכך שהמס נמוך מדי ולא שהוא גבוה מדי. ואכן מחקרים בתחום התחבורה מוצאים כי כאשר לוקחים בחשבון את הצפיפות שכל מכונית יוצרת, הזיהום ואת הזמן שהיא מבזבזת לזולת – המיסוי על השימוש בכלי רכב הוא נמוך מדי.

גם עבור טכנאים.