10 ביוני 2017

הנמר והזלדה



כיצד תגיב קטאר  לחרם הסעודי-מצרי-תימני-בחרייני? בימים האחרונים יש נסיונות הרגעה, בעיקר מצד ארה"ב, על רקע האשמת רוסיה בחדירה למחשבי סוכנות הידיעות הקטארית והפצת "פייק ניוז" בדבר מה שאמר (או לא אמר) האמיר של הממלכה הסוררת.
אבל, וכאמונים על ביטחון המדינה, יתכן וגם הסיפור הרוסי אינו אלא המצאה. לכן עלינו להתכונן לכך שקטאר תנסה לפגוע חזרה במתקיפיה. ואיפה זה יקרה? בעזה כמובן. שלוש שנים עברו מאותו "צוק איתן" ואפשר שהגיעו הזמן והסיבה למלחמה הבאה.


כמה חיילים ישראלים וכמה אזרחים פלסטינים ימותו במלחמה הבאה? אפשר לסמוך על חיל האוויר וחיל התותחנים שמספר האזרחים הפלסטינים שייהרגו יעלה על מספרם ב – 2014.  בציניות, כותבים החוקרים, זו התשובה הלא-ממש-מועילה למלחמות מהסוג הזה. להפך, זה אולי ההסבר לכך שהחמאס מצליח לשלוט בעזה על אף האבטלה הנוראה, החשמל במשורה והמים רווי השתן. אבל זו דרכן של מדינות להגיב (או ליזום) ל"טרור".

משל הנגמ"ש

כותבת שוש הלוי בדף הפייסבוק שלה: "תמוה בעיני, כי העובדה שהכוחות ...בזמן ”צוק איתן“, השתמשו בציוד ישן ולא הכניסו לשימוש את הציוד החדש שהיה כבר בנמצא, לא מופיעה בדו“ח מבקר המדינה על מבצע ”צוק איתן“.
"אני מדברת על העובדה שהכוחות השתמשו בנגמ“ש מסוג  ”זלדה“ ישן וחלוד שהיה בשימוש עוד במלחמת יום הכיפורים, ולא בנגמ“ש מסוג ”נמר“ דהיינו - נגמ“ש המצוייד במעיל רוח נגד ירי.
"כתוצאה מכך - איבדנו שבעה לוחמים במוות מיותר".

סיפור הזלדה והנמר זכה בזמנו לתשומת לב תקשורתית אך, כנראה, מבקר המדינה התעלם. מתברר שעשה כן בצדק.
החוקרים חברו למחקר שעסק בשאלה הבאה: "מה לומדים אירגוני הטרור"? והמסקנה שלהם די משכנעת.
שחרור מידע על כמאה אלף פיגועים שהיו באפגניסטאן בשנים 2006-2014 איפשר לחוקרים לבדוק האם הטכנולוגיה המשתפרת נגד הפיגועים – במקרה שלנו אותו מעיל רוח שיש בנמר ואין בזלדה – פגעה ביכולת של ארגוני הטרור. 

מחיר מעילי הרוח לסוגיהם שבנו האמריקאים הסתכם בתקופה הנסקרת בכ – 50 מיליארד דולר! רק ההשקעה בחסמי רדיו – סוג של מעיל רוח - למניעת הפעלת פצצות באמצעות משדרים הסתכמה ב – 2.3 מיליארד דולר. ומה עשו הטרוריסטים? החליפו את מנגנון ההפעלה בעלות של כמה דולרים. המידע באינטרנט וירידת המחירים ברכישת חומרי הגלם לייצור פצצות ואמצעי הפעלתן איפשרו לאירגוני הטרור, בעלויות זניחות, לעמוד מול המיליארדים הטכנולוגיים של ארה"ב.

התוצאה? 

מספר הנפגעים מפצצות לא השתנה לאורך כל התקופה. נמר במקום זלדה? לאורך שנים ההשקעה הטכנולוגית מצליחה רק לשמור על תיק"ו.
האם ההשקעה מיותרת? לדעת החוקרים כנראה שלא. אבל מי שחושב שאפשר לנצח במלחמה הזו, שר הביטחון איווט ליברמן למשל – ולא להסתפק בתיק"ו – חי באשליות.
מה החלופה? קרל פון קלאוזביץ אמר כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים". אבל אם המלחמה לא מצליחה אולי בכל זאת כדאי לעסוק במדיניות. במיוחד במדינאות.