מהחודש שעבר נקבעה תקרה בסך 20 שקל ליממה
כדמי חניה בחניונים הצמודים לבתי חולים ממשלתיים כלליים. ואם מפלגת הלייבור תזכה
בבחירות הקרובות בבריטניה – המחיר שם יהיה אפס. מה ראוי בסיפור על דמי חניה?
"שירותי החניה במרכזים הרפואיים
מהווה שירות חשוב לציבור המטופלים והמבקרים" נכתב בהוראה שהוציא משרד הבריאות
בירושלים. אלא שמי שקורא את ההוראה לומד שמדובר בשקר. כי אם שירותי חניה הם אמנם
"שירות חשוב" איך זה קורה שההוראה לא חלה על בתי חולים ממשלתיים שאינם
"כלליים"? ואיך זה קורה שההוראה אינה תקפה לגבי בתי חולים כלליים שאינם
ממשלתיים? ואיך זה קורה שההוראה אינה תופסת לגבי בתי חולים פרטיים?
כי מדובר בממשלה שלמדה מדונלד טראמפ איך
לשקר במצח נחושה במסווה של המצאת עובדות, במקרה הזה על "שירות חשוב לציבור
המטופלים". ולא רק זה. ההוראה מאפשרת לגבות מחיר גבוה יותר. כל שנדרש ממנהל
בית חולים הוא להראות שבחניון פרטי סמוך גובים יותר – ואז יקבל אישור לגביה נוספת.
נניח שבתל אביב בחניון ליד איכילוב
גובים יותר. מה יהיה אז על "המטופלים והמבקרים"? האם הצרכים שלהם פוחתים
כתוצאה ממצב שוק החניה הפרטי? בקיצור: ממשלה מחנטרשת.
אבל יש לכך זווית חביבה. מנכ"ל
משרד הבריאות הוא כלכלן ואף בוגר אגף התקציבים באוצר. וזה מה שיש לכלכלן בכיר
שכמותו להציע...
כלכלה חופשית לפקודתך
מי שמכיר את המצב בשטח יודע שהמקום שבו
הכי קשה למצוא חניה לרכב פרטי הוא בבית חולים. ראשית, חלק ניכר ממקומות החניה כלל
אינו פתוח לציבור אלא רק לעובדי בית החולים על אף שכלל לא ברור מדוע זה חיוני.
שנית, בגלל שלמעשה בכל בתי החולים אין מגבלה על שעות הביקור – נוצרים עודפי ביקוש במשך היום כולו. ואלה אף יגדלו
כתוצאה מהמחיר הנמוך.
התופעה אינה ייחודית לבתי חולים.
בלונדון למשל, באזורים הקרובים לתחנות רכבת יש עודפי ביקוש לחניה בשל בעלי רכב
שנוסעים ברכב פרטי עד לתחנת הרכבת הקרובה, ומשם ממשיכים לעבודה בתחבורה ציבורית.
הדיירים באזורי החניה המבוקשים צעקו, והעיריה שמה שלטי איסור חניה בין השעה 12-14
למעט לדיירי המקום. כך לא פותרים בעיית חניה. כך מסיטים את הבעיה למקום אחר.
הולכים מכות
בעיירות המתויירות של אנגליה יש קרבות מתמשכים בין בעלי עסקים
לתושבי המקום. בעלי העסקים מבקשים למשוך תיירים באמצעות חניה זמינה ברחובות.
הדיירים מתקוממים על החניה שנמנעת מהם בגלל התיירים. זה מגיע, לפעמים, לאלימות של
ממש: שבירת מראות, שריטות, נקבים בצמיגים.
כמו כל בעיה תחבורתית גם לחניה אין
פתרון במסגרת "כלכלה חופשית ותחרותית". שטח הכבישים מוגבל. וההגבלה הזו מחמירה
כאשר חלק משטח הכביש נלקח מתנועה של כלי
רכב – לחנייה. ככל שמספר כלי הרכב גדל – הבעיה מחמירה. לכולם ברור מה הפתרון. לאף
פוליטיקאי אין את האומץ לבצעו.
התוצאה היא גודש מחד וזיהום מאידך . ועם
זה נחיה כל עוד הפוליטיקאים של הימין – רק חד"ש ומרצ מבינים את החלופה –
מנהלים את העניינים וכל עוד הציבור, בהצבעותיו, מגלה אדישות. די דומה לכיבוש.
