לא מכבר התפרסם מחקר שבדק מה עושים
אנשים כאשר הם רוצים לקנות משהו, אבל אין בידם מידע מלא על המוצר המבוקש. לכאורה
זה מצב שכיח ואין באמת מה לחקור. ובכן, זה מצב שכיח במציאות אבל מאוד נדיר במציאות
המדומה – זו שבה חיים מרבית הכלכלנים שעיסוקם העיקרי הוא לקנות ולמכור.
לדוגמא: כדי שכלכלן יוכל לחזות שנקנה
פחות עגבניות אם מחירן יעלה מ – 5 שקלים ל – 20 שקל לקילו עליו להבין מה עושה
הצרכן. להבין את הצרכן זו משימה לא פשוטה. ולכן במקום לברר את העניין מניח הכלכלן
המצוי, ובוודאי המורים והתלמידים בשיעורי הכלכלה באוניברסיטה, שהצרכן מכיר את כל
העובדות הרלוונטיות (למשל את מחירי שאר הירקות, רמת האינפלציה). וכך מייצרים
מציאות מדומה ומתהדרים שכלכלה היא מדע.
החוקרים בדקו מה קורה כאשר המידע שבידי
הצרכן הוא חלקי – שזו המציאות בפועל. הבדיקה כללה גם ניתוח באתר expedia שבו נעשות עיסקאות בחדרי מלון, השכרת רכב ועוד. החוקרים
"בילבלו" את משתמשי האתר בסדר שבו הופיעו מלונות על מסך המחשב. התברר, ומתכנתי
גוגל יודעים את זה מהרגע הראשון, שלא רק איכות המלונות או מחירי החדרים הם שקובעים,
אלא סדר הופעת המלונות על המסך. זה אולי אנושי אבל מאוד לא כלכלי.
סדר כלכלי
סדר כלכלי
המכון האמריקאי למחקר כלכלי ((NBER מפרסם מדי שבוע רשימה של
תקצירי מחקרים חדשים. אחד מחוקרי המכון בדק האם יש קשר בין מיקום הופעת המחקרים
ברשימה השבועית לבין תכיפות ציטוט אותם מחקרים. והפלא ופלא כלכלנים מרבים לצטט את המחקרים המופיעים באחד מחמשת המקומות הראשונים ברשימה השבועית. מה שמלמד
שאפילו פרופסורים כלכלה מוותרים על מידע מלא. הם עצלנים, כמו כל משתמש שבוחר את אחד מחמשת המלונות הראשונים שמופיעים
על מסך המחשב.
למתעניינים: המכון מצא תרופה לעצלות
הפרופסורית. רשימת המחקרים נשלחת מדי שבוע לאלפי נמענים בדואר אלקטרוני. כל אחד
מקבל מעתה את רשימת המאמרים בסדר שונה.
אפשר היה לסגור את העניין בכך שכלכלנים
מקצועיים הם לרוב טמבלים ועצלנים, וראוי שלא להקשיב להם. אלא שמתברר שיש אלוהים
חדשה.
רבנות כלכלית
רבנות כלכלית
ג'ון רייפלי הוא פרופסור לא מפורסם
לכלכלה. לא מכבר יצא לאור ספרו (Twilight of the Money Gods: Economics as a Religion and How it all Went Wrong by John Rapley, published by Simon & Schuster) על כלכלה כדת. במאמר בעיתון גארדיין האנגלי מספר
רייפלי איך הכלכלה הפכה לדת שהשתלטה לא רק על בעלי המקצוע – הכלכלנים, האנליסטים
ושאר ה"מומחים" – אלא גם על הפקידות הבכירה בכל העולם ועל סדר היום
הפוליטי. אפילו האורתודוכסיה היהודית השלטת בישראל מתגמדת אל מול הדת הכלכלית
שיתרונה הגדול הוא שהיא מתחפשת למדע.
במדע של אמת (בניגוד לפייק-מדע של
כלכלה) יש עובדות. למשל אם לוקחים אבן לגובה מטר ונותנים לה לנוע חופשי היא תיפול
לקרקע תוך זמן שכל פיסיקאי טירון מחשב בקלות. העובדות בכלכלה כלל לא דומות לעובדות
בפיסיקה. מה שלא מפריע לכלכלנים להפריח תחזיות מה יקרה ל"אבן כלכלית"
שנותנים לה לנוע בחופשיות.
רוברט לוקאס לשנינה
רוברט לוקאס לשנינה
בעשרים השנה האחרונות הכלכלן הכי טיפש
הוא הכלכלן הכי מפורסם. רוברט לוקאס שמו והוא, איך לא, אמריקאי. 5 שנים לפני משבר
2008 הוא פסק כי הכלכלה החופשית מוכיחה שלא יהיו יותר משברים. מתי מעט מעמיתיו
אמרו לו שטיפשותו מופלגת. אחד מהם היה רוברט שילר.
שילר טען שכלכלה "חופשית ותחרותית"
אינה מייצרת בהכרח מחירים נכונים. בדיוק ההפך מדברי הרבנים הכלכליים מהזרם של
מילטון פרידמן ורוברט לוקאס. לא ממש חוכמה גדולה בהתחשב בכך שעד תחילת המאה ה- 20
כל הכלכלנים טענו את זה. אבל בדת הכלכלית של שלהי המאה ה – 20 אלה היו דברי כפירה.
כשבאה האקדמיה הלאומית של שבדיה לחלק את
פרס נובל לכלכלה ל – 2013 התלבטו שם מי ראוי. שילר הכופר או יוג'ין פאמה המשויך
לרבנות הכלכלית האורתודוכסית. מה שמעניין בדילמה היה ששני החוקרים השתמשו באותן
"עובדות כלכליות" להוכחת טענות הפוכות לחלוטין – מה שלא יקרה עם האבן
הנופלת.
הפתרון שנמצא: לחלוק את הפרס.
לכן, כאשר יועץ השקעות יסביר לכם שראוי
להשקיע במניות "עשת בע"מ" כי בעשור האחרון היא עלתה בשיעורי שיא –
תשלחו אותו, את תורתו הכלכלית ואת העמלה שהוא מקבל לפח האשפה של ההיסטוריה.
עצה לגבאי
מהיום ומדי שבוע אעוץ עצה ליו"ר
מפלגת העבודה. כל העצות יימצאו כאן.
עצה 1
תשתוק. נבחרת. נאמת. התראיינת. די. כדאי
שתדע שאתה גרוע בזה במיוחד מול נתניהו
ולפיד שיעשו ממך קרקס בתחום הזה. לכן אל תלך עימם לעימותים טלוויזיוניים ורדיופוניים.
מה כן תעשה? תסתובב בארץ, תדפוק על
דלתות של אנשים. תציג את עצמך ותשמע מה על ליבם. אל תגיד אף פעם "את לא
מבינה..." כפי שאמרת לגאולה אבן-סער,
גם כשבן שיחך באמת לא מבין. שים פוסטרים עם הבייבי פייס שלך
בכל הארץ תחת הכותרת "איש משלנו".
