הפרלמנט בפולין מבקש להגביל יצוא בשר כשר/חלאל. הפרלמנט בהולנד שוקל איסור
כולל על שחיטה כזו. הפרלמנט באיסלנד מבקש לאסור (ברית) מילה של בנים. מתקפה
אנטישמית חדשה או שמא דאגה כנה לבנים, לתרנגולים ולפרים.
הדוברים של הקהילות היהודיות והמוסלמיות המאורגנות בתחושה קשה. פתאום שיטת
השחיטה היהודית-דתית/מוסלמית מפריעה? וזה עוד מילא. פתאום מילה הפכה לעניין
פוליטי? אפשר להבין את התחושה כי חלק מהזעם האירופי כלפי "מהגרים" מוצא פורקן
כנגד מנהגים דתיים של זרים – מי שאינם נוצרים.
מה מעניין בפוליטיקת כשרות/מילה? היהודים והמוסלמים מעלים טענה מרכזית אחת:
חופש הדת. כנגדם אומרים מצדדי החוקים שהם בהחלט בעד חופש דת אבל לא חופש העינוי של
יצורים חיים.
מילת נשים - מילת גברים
הוויכוח מתחדד באשר למילה. ה"גויים" שואלים איך זה שהיהודים
מסכימים שאין להתיר מילת בנות, אבל מתעקשים על מילת בנים. התשובה היהודית (אבל לא
המוסלמית) היא שמילת נשים היא פוגענית בעוד שמילת בנים כלל לא מזיקה. תומכי החקיקה
מסבירים כי גם אם הנימוק הזה נכון, יש במילה פגיעה בזכות בנים להחליט על העניין
בעצמם. כשיגדלו – יחליטו אם ואיך.
עד כאן זה ויכוח די שגרתי אם כי הרבה יותר מעניין מוויכוח על מרכיב השמפניה
בהוויית מנהיגי ישראל. מה שיותר מעניין זה שתיקת הכבשים.
מנהיגי הדת בישראל שותקים. הנה הגויים מתעללים ביהודים ומוסלמים – וזה עובר
אצל הדוסים היהודים מישראל בשקט, בשקט. האם זה מקרי?
יהדות הדממה
נדמה שלא. אי אפשר לקיים דיון על אנטישמיות בלי לזכור את העמדה הציונית. לכל
אורכה של התנועה הציונית האנטישמיות היתה בת לוויה נאמנה. הציונות נתפסה בידי
מחולליה כתשובה לאנטישמיות. בלי אנטישמיות כמעט ואין קיום לציונות. נכון, בקרב
יהודים חילוניים היה זרם לאומי-אזרחי שרצה להוציא את היהודים ממבנה שבטי-דתי-מסוגר
בגולה לאורה של לאומיות מודרנית. אבל גם בגירסה הזו תיבלון אנטישמי רק עוזר.
אז עכשיו נתעורר בשם הצדק? עדיף לשתוק ושיהודי פולין, הולנד ואיסלנד יתכבדו
ויזיזו את בתיהם לציון הגואלת.
יהדות וחופש דת
זה לא רק זה. אין דבר יותר רחוק מהיהדות הישראלית מאשר "חופש". יהיה
זה חופש מדת או חופש בתוך הדת. ישראל איבדה עוד בלידתה את בתולי החופש הדתי במובן
סביר כל שהוא של המילה חופש. ישראל היא מדינת האורתודוכסיה היהודית. אין בה טיפת
חופש אפילו ליהודים עצמם. הכל נעשה כאן בכפייה: הלידה, הנישואין, הגירושין, הנסיעה,
שידורי הטלוויזיה בכיפור. אין דבר פחות חופשי בענייני דת מאשר יהודי במדינה "יהודית".
זה, נראה לי, ההסבר היותר מעניין לשתיקת הממסד היהודי-ישראלי. אין לו לממסד
האכזר הזה בעיה או חצי בעיה עם אגרוף החקיקה האירופית. מה שהם מתכננים שם זה גזר
גמדי לעומת מה שתוקעים כאן. גם לבנים. גם לבנות.
אם זו אכן אנטישמיות חדשה – ליהודי ישראל יש בהחלט חיבה אליה. ואולי אף
יותר.
