בשבועיים
האחרונים תפס "יוקר המחייה" מקום של כבוד בתקשורת הנכתבת והמבורברת.
כאילו ישראל נתקפה בוריאנט ייחודי של מחלה כלכלית. המאמר הזה בא לעשות סדר בדיון
שרובו מופרך.
לשם השוואה
קוראי הבלוג הזה
מכירים את טינתי להשוואות בינלאומיות. במהותן הן משולות למה שהיה נהוג בתנועת
הנוער כאשר אחד הבנים קורא בקול: "מי בא להשתין?". כל הזכרים מתייצבים
והזוכה הוא מי שמשתין רחוק יותר. זה חשוב? ממש לא.
אבל לחובבי הג'נר
הנה עובדה בעלת עניין לנושא שלפנינו: מתוך המדינות העשירות כלכלית, קצב האינפלציה
בישראל הוא בין הנמוכים ביותר. אצלנו טרם הגיעו ל 3% לשנה – השיעור המירבי המותר. בארה"ב נושקים לכמעט פי 3 מזה. באנגליה החלו להעלות את הריבית לאחר
שהגיעו לפי 2 מאשר בישראל.
לשם היבוא
ההתייקרות
במוצרי מזון – במיוחד של תאגידים גדולים, אסם למשל – העלתה רעיון לפתרון העניין:
להתיר יבוא נטול מכס. הרעיון נשמע משכנע אלא שכמעט כל מוצרי המזון פטורים ממכס
מכוח הסכמים דו צדדיים בין ישראל לבין רוב המדינות העשירות. מה שאינו פטור ממכס הם
מוצרים חקלאיים טריים. בכך ישראל אינה שונה מכל המדינות העשירות שעמן היא סוחרת.
יצרן של גבינה ישראלית לא יכול למכור תוצרתו באירופה מבלי לשלם מכס. הנה על כן
דילמה: האם להתיר, חד צדדית, יבוא תוצרת חקלאית ללא מכס כדי להוזיל מחירים ובכך
להרע את מצבם היחסי של יצרני תוצרת חקלאית מישראל?
יוגורט תוצרת
גרמניה
כדי לתמוך בעמדה
לפיה כדאי לנו להתיר יבוא יוגורט ללא מכס מביאים חכמי הכלכלה נתונים השוואתיים בין
מחיר היוגורט שם לבין מחירו כאן. וראה זה לא פלא: שם קצת זול יותר. הנה, כאמור
בפתרון חידה מתמטית, "מה שצריך להוכיח".
אני מעריך כי
בשלושים השנה האחרונות כתבתי על הבלוף הזה לפחות אחת לשנה. כי בין המחיר שם למחיר
כאן אין כל קשר אלא באמצעות היבואנים. בבדיקות שעשיתי במהלך השנים מצאתי שמספר
היבואנים הוא זעיר. ובלשון כלכלית: הריכוזיות ביבוא אף גדולה יותר מהריכוזיות
בייצור המקומי. נכון, כל מי שרוצה יכול להיות יבואן. אבל אין הרבה הקופצים על
המציאה. זאת על אף הרווח הענק הטמון בהפרשי המחיר.
איך אני יודע על
רווחי היבואנים? אני לא יודע. אלא שהשבוע פירסמה הכלכלנית הראשית של משרד האוצר
מידע בעניין הזה. והיא מצאה שיבואנים של מוצרי מזון מרוויחים הון. בעשר השנים
האחרונות עשרת היבואנים הגדולים הרוויחו כ – 7 מיליארד שקל.
הבה נסתכל לרגע
על היוגורט. יש בארץ כמה יצרני "בוטיק" אך השוק נשלט בידי תנובה, החברה
המרכזית ושטראוס. ליתר דיוק באמצעות שלושה מותגים: יופלה, מולר ודנונה. נראה
למישהו שהיצרנים האירופים של המותגים האלה ימכרו יוגורט לאיזה יבואן חדש מישראל במחיר
שיאפשר לו לשווק במחיר זול יותר מזה של הזכיין הישראלי הענק שלהם?
פיקוח על המחיר
עוד תרופת אליל
היא הפיקוח על המחיר. השבוע העצבים הזדעזעו עת מחיר החשמל והדלק עלה – כולם בפיקוח
ממשלתי. פיקוח ממשלתי על מחיר הוא מתן היתר לייקר מוצר אם עלויות הייצור עלו.
כלומר הממשלה מבטיחה למעשה את הרווח של כל העוסקים בענף. לפני כמה שנים נכנסתי
למאפיה באיכסל, ליד נצרת. באותם ימים מחירי החיטה עלו והיה דיון נוקב על העלאת
מחיר הלחם האחיד. במאפיה התברר שמחיר חבילת פיתות לא השתנה. איך זה, שאלתי על בעל
המאפיה. "יש רק תשע פיתות בחבילה, במקום עשר".... האם המפקח על מחירים
במשרד הכלכלה עלה על זה?
יש תרופות?
על כך במאמר הבא
שיתפרסם ביום 8 לפברואר 2022.
