לפני 40 שנה
המאון העליון (=1% מהתושבים בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר) בארצות הברית החזיק ב – 20%
מהעושר. היום, על פי הערכות, אותו מאון מחזיק ב – 35% מהעושר. הכלכלן הצרפתי תומא
פיקטי זכה לתהילה בזכות שורה של פירסומים שהצביעו על הצטברות העושר בידי מעטים
כמעט בכל מדינה בעולם. אי השיוויון בהכנסות וברכוש מטריד אפילו את קרן המטבע
הבינלאומית – גוף שהשמרנות הכלכלית היתה בבת עינו. המוסף הכלכלי של עיתון "הארץ"
דיווח השבוע איך העשירים בישראל מצליחים, בתרגילים פיננסים וחשבונאיים, להתגבר על
חוק הריכוזיות, זה שבא למנוע הצטברות העושר בידי מעטים שאף יפגע בתחרות – בבת עינו
של העיתון הזה.
אצלנו העניין
עלה לאחרונה לסדר היום כאשר התברר כי איש העסקים אלפרד אקירוב מבקש לתת מתנה לבנו
ג'ורג'י – את חברת הביטוח כלל. ומן הסתם אולי גם יוריש לו גם את חברת אלרוב שבבעלותו
השווה מיליארדים.
הפתעה נורווגית
האם
הגידול באי-שוויון קשור בהורשת נכסים וממון מדור לדור?
השבוע התפרסם
מחקר נורווגי על ירושות. המחקר הנורווגי מפתיע: זה לא הירושה, טמבל – הוא הממצא
המפתיע. ארבעה חוקרים נברו בירושות ומצאו שמצב האי שיוויון לא ישתנה אלא במעט מאוד
אם לא יהיו ירושות כלל. אם כך למה להטריד את עצמנו בעניין הזה? בישראל אין מס
ירושה. בארה"ב ובריטניה – יש. האם אי השיוויון בישראל גדול מזה של שתי
המדינות האלה? להפך! אני מעריך שבפורום קהלת, האירגון הימני החביב על ראש הממשלה,
יעלצו למקרא המחקר החדש.
כאשר קראתי את
המחקר וממצאיו קיבלתי אישוש לטענה לפיה סטטיסטיקה היא כחומר ביד היוצר. מי שיודע
לשחק במספרים יכול להגיע לתוצאה אליה התכוון מראש. אנחנו שופטים עובדות על פי
דעותינו. במקרה הזה מה שעשו הכלכלנים זה לבדוק את החשיבות היחסית של ירושות
בהשוואה להכנסות אחרות. זה אומר את הדבר הבא: נניח שיש רק שני אנשים בנורווגיה.
לאחד הכנסה של 100 ולשני של 100 מיליון. שניהם מקבלים ירושה של מיליון. לראשון זה
הרבה כסף. לשני זה כמעט כלום. מכיוון שכרגיל "כסף בא לכסף", האיש עם
הכנסה של 100 לא זוכה באמת לירושה של מיליון. ואילו אצל האיש עם הכנסה של 100
מיליון – עוד מיליון מגדיל את הונו רק ב 1%. בישראל, לפי דו"ח של משרד האוצר,
ההכנסה מרווחי הון אצל 90% מהתושבים אינה עולה על 1% מהכנסתם הכוללת ואילו אצל
המאון העליון זה כרבע מההכנסה. הנה הסבר מדוע השיטה בה בחרו החוקרים מניבה את
הממצא שלפיה העשירים מושפעים מעט מירושות.
איפה הנטו?
זו עקיצה קלה.
הבעייה העיקרית אינה באי השיוויון ברוטו אלא באי השיוויון נטו. הנטו מושפע הן
מהמיסוי והן מתשלומים ושירותים שהממשלה נותנת לתושבים. הנה ממצא נוסף מדו"ח
משרד האוצר: המאון העליון משתכר בממוצע פי 4 מהעשירון העליון. מה ההבדל ביניהם
בשיעור המס? 2% בלבד. שיעורי מס הכנסה וביטוח לאומי שעולים בהתמדה עד העשירון
התשיעי – נתקעים בתקרה כאשר הם מגיעים לעשירים הגדולים. אפילו במאון העליון לא
מגיעים לשיעור מס הכנסה + ביטוח לאומי ממוצע של יותר מ 35%.
ולסיום: הנתונים
המוצגים כאן לגבי ישראל נמצאים בדו"ח האוצר לשנת 2015-16. הדו"ח הזה
מתבסס על נתונים ל 2012. מאז שוררת השלווה על המידע באשר לאי שיוויון בברוטו
ובנטו.
