הספקן (*)

 "ממש כמו רבים אחרים, מצאתי לאחרונה את עצמי משנה את דעתי, תהליך מעצבן למי שהיה כלכלן למעלה מחצי המאה. אני לא כולל את השמועות על שחיתות שהפכו לנפוצות במקצוע שלי. יחד עם זאת, ניתן להאשים בצדק את הכלכלנים על כך שהם שגשגו יפה במשך חצי המאה האחרונה בהיותם בעלי אינטרסים מובהקים בהצלחה רבה של הקפיטליזם כפי שהוא פועל כיום.

כוח

הדגש שלנו על יתרונותיהם של שווקים חופשיים ותחרותיים ושל שינויים הטכנולוגים יכולים להסיח את תשומת הלב מחשיבותו של כוח בקביעת המחירים והשכר, בבחירת כיוון השינוי הטכנולוגי, ובהשפעתו על הפוליטיקה כדי לשנות את כללי המשחק. ללא ניתוח של עוצמה וכוח, קשה להבין את אי-השיוויון יחד עם הרבה דברים אחרים בקפיטליזם המודרני.

פילוסופיה ואתיקה

 בניגוד לכלכלנים מאדם סמית וקרל מרקס דרך ג'ון מיינרד קיינס, פרידריך הייאק ואפילו מילטון פרידמן, פסקנו לחשוב על אתיקה ועל רווחה אנושית. אנחנו ממוקדים ביעילות. כלכלת הרווחה נעלמה מתכנית הלימודים מזה הרבה זמן, יחד עם דיון במה שיש לפילוסופים לומר על שוויון. אם לוחצים עלינו, אנחנו מזהים רווחה עם כסף או צריכה. רווחה היא רק אישית ונטולת הקשר חברתי.

יעילות

 רבים בינינו גורסים שכלכלנים צריכים להתמקד ביעילות ולהשאיר דיונים על שיוויון לאחרים, כגון פוליטיקאים או מנהלים. אבל האחרים האלה לא מופיעים לדיון., מכיוון שדרישות היעילות מיתרגמות בהפניית משאבים במעלה רמות ההכנסה, ההמלצות שלנו הופכות לרישיון לשוד. קיינס כתב שהבעיה של הכלכלה היא לאזן בין יעילות הכלכלית, צדק חברתי וחירות האישיות. אנו טובים ביעילות, וכלכלנים ליברטריאנים דואגים לחירות האישית, אבל הצדק החברתי נופל בין הכסאות. לאחר שכלכלנים בשמאל נכנסו לבית ספר של שיקגו - "כולנו פרידמנים עכשיו" - הצדק החברתי נפל קורבן לרצון השווקים, ובמקום דאגה לחלוקת העושר פנינו להסתכלות על הממוצע כמה שמייצג את "האינטרס הלאומי".

שיטות אמפיריות

 המהפכה במתודולוגיות האמפיריות הייתה תגובה מובנת לזיהוי של מנגנונים סיבתיים בדרכים לא משכנעות. אך לשיטות הניתוח הנמצאות בשימוש נרחב היום כיום יש אפקט של התמקדות בתופעות מקומיות, הרחק ממנגנונים איטיים הפועלים עם השהיות ארוכות ומשתנות. היסטוריונים לעתים עושים עבודה טובה יותר מכלכלנים בזיהוי מנגנונים חשובים, מעניינים אשר שווה לחשוב עליהם, גם אם הם לא עונים על סטנדרטי ההכרעה של הכלכלה היישומית העכשווית.

צניעות

 לעיתים קרובות אנו מאוד בטוחים שאנו צודקים. לכלכלה יש כלים חזקים שיכולים לספק תשובות ברורות, אך הם מחייבים הנחות שאינן תקפות בכל הנסיבות. הבה נבין שיש לרוב כמה דרכים לאפיין מאורעות, ונלמד דרכים לבחור ביניהן.

איגודים מקצועיים

 כמו רוב בני גילי, חשבתי על איגודים מקצועיים כמי שמפריע ליעילות כלכלית (ולעיתים גם אישית) וברכתי על גסיסתם האיטית. אך היום לחברות גדולות יש עוצמה גדולה מדי בהחלטות בוושינגטון בנושאי תנאי עבודה ושכר. שם אין לאיגודי העובדים כל קול מול לוביסטים עסקיים. האיגודים היו בעבר חלק חשוב מההון חברתי והעניקו כוח פוליטי לעובדים. ירידת קרנם תרמה ירידת חלקם של השכירים בכלל ההנסה הלאומית, להרחבת הפער בין מנכ"לים ועובדים, להרס של קהילות ולפופוליזם עולה.

מסחר חופשי

 אני הרבה יותר ספקני לגבי היתרונות של המסחר החופשי ולאמירה כי הגלובליזציה הייתה אחראית להפחתה בעוני בשלושים השנים האחרונות. כמו כן, אני לא מגן עוד על הדעה שהרעת מצבם של העובדים בארה"ב על ידי הגלובליזציה היא מחיר סביר להפחתת העוני מחוץ לארה"ב. אני בדעה כי ההפחתה בעוני בהודו לא הייתה קשורה למסחר עולמי.

הגירה

 בעבר האמנתי שההגירה לארצות הברית היא דבר טוב, עם יתרונות גדולים למהגרים וכמעט ללא עלויות לעובדים מקומיים בעלי כישורים נמוכים. כעת אינני סבור כך. אמונות הכלכלנים בנושא הזה אינן אחידות. ניתוח האי-שוויון על פני מאה וחמישים שנים מציג תמונה שונה. האי-שוויון היה גבוה כאשר אמריקה הייתה פתוחה.

קשר אמיץ יותר עם רעיונותיהם של פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים יכול רק להיטיב עם הכלכלנים כפי שהיטיב עם אדם סמית בשעתו. גם הפילוסופים, מן הסתם  גם ההיסטוריונים והסוציולוגים יצאו נשכרים."

(*) אנגוס דיטון הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה ועניינים בינלאומיים בבית הספר לעניינים ציבוריים ובינלאומיים של פרינסטון ובמחלקה לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון. הוא זוכה פרס נובל למדעי הכלכלה לשנת 2015.

המאמר הוא תמצית מהמקור האנגלי שהתפרסם כאן.

 

שתפו:

קרא עוד

להרחיק את ההורים

 ידיעה שהגיעה מהעתיד. הורים לילדים בבית ספר ביישוב אבן יהודה פנו למנהלת בית הספר בדרישה לחגוג  ביום שישי ה' בניסן התשפ"ד, 12 לאפריל 2024 למניינם, לרגל הריגתו של הילד ה- 5784 (התשפד) בעזה כנקמה על רצח ילדים ב־7 לאוקטובר ביישובי עוטף עזה. מנהלת בית הספר פנתה למשרד החינוך וזה פסק כי יש להתיר את קיום האירוע כמבוקש.

YNET חשף לא מכבר כי הורים פנו למנהלת בית הספר בדרישה שמעיין שחר לא תורשה להשתתף במסיבת פורים. הסיבה: מעיין בת ה־10 נפצעה קשה בתאונה באוטובוס שהסיע את תלמידי כיתתה ומאז היא נכה שלא מתפקדת ולא מדברת. ההורים הסבירו כי מראה הנכה ייצור טראומה עבור הילדים הבריאים. מנהלת בית הספר פנתה למשרד החינוך וזה פסק שאסור למעיין שחר הנכה להשתתף במסיבה.

מה שמזמין דיון על חינוך חובה.

החוק וההונאה

חוק חינוך חובה נוצר במטרה לתת לילדים אפשרויות שוות בחייהם ללא אפליה על רקע כלכלי, מגדר ומוצא באמצעות השכלה ופעילות משותפת. החוק הטיל חובה על הורים לשלוח ילדיהם לגן ילדים ובית ספר ועונש מאסר על מי שלא עושים כן.

זה מסוג ההונאות העצמיות השגורות בחברה הישראלית. יש בתי ספר פרטיים – הגובים שכר לימוד מהורים - הניזונים גם ממימון ממשלתי. יש בתי ספר שמפלים על רקע מגדר. יש גם לימודי בית שמשרד החינוך מפקח עליהם. יש ואריאציות על מה מותר ומה אסור. כאשר יש כפיית לימוד דת על בתי ספר ממלכתיים ואין כפייה ללמוד מדעי החיים בבתי ספר דתיים. ישראבלוף מוכר וידוע.

יש עוד סיבה מדוע החינוך הוא חובה: כדי שהילדים יוצאו לזמן מה מהשפעת הוריהם. שיכירו עולם אחר. שילמדו שיתופי פעולה עם זרים. ההורים אמורים להיות מוזמנים למורים אחת לכמה חודשים כדי לשוחח על מצב הילדים. ההורים לא אמורים להיות מורים או מפקחים. הם בעיקר לא כשירים לעבודה הזו כי הדבר היחיד שמעניין אותם זה הילד שלהם, לא האחרים ולא הקבוצה.

משטר הפחד

בפועל, עם השנים, נוצר מצב  שהורים הטילו מורא על מורים ומנהלים. מה שקרה באבן יהודה הוא חלק משיגרה חדשה שבה הורים או ועדי הורים או רבנים מתפקדים כדירקטוריון של בתי הספר. זה יתגבר עם תתקבל הצעת החוק לפיה הורים יוכלו לצפות בילדיהם בפעוטונים כל העת באמצעות הטלפון שבידיהם.

אם המורים והגננות הם פקידי הוראה/בייבי סיטר של הורים והם לא מקור הסמכות על מה שנעשה במוסד בו הם עובדים, אז עדיף לבטל את חינוך החובה וגם את משרד החינוך שמתיר אפליה נגד נכים בניגוד לרוח החוק שבא לאסור אפליה. מורים שיודעים כי הורי התלמידים הם הבוסים יעשו הכל לרצות אותם. כך גם נראה מעמד המורה ומי שבוחר במקצוע הזה.

במחשבה נוספת ילד בן 18 לא שונה בהרבה מילד בן 17. אז הבה במסגרת גיוס חובה לצבא נאפשר להורים את אותו מעמד שיש להם בבתי ספר. במיוחד עתה כאשר מתברר כי בעלי המקצוע בצבא קיפלו דעתם כדי לרצות ראש הממשלה שאמר שחמאס מורתע כי זו המדיניות לפיצול פלסטין.

תפקיד ההורים

חינוך חובה לא חייב ולא ראוי שיהיה אחיד. בתי ספר יציגו נושאי ושיטות לימוד. זה שליד האוניברסיטה יכול להציע לימודי שפינוזה – בכל זאת היהודי הכי חשוב בתולדות האנושות עד כה, למעט בנימין נתניהו. זה שליד בית העלמין יכול להציע אקולוגיה עם התמחות בלימודי מיחזור גופות בני אדם כתחליף לייצור אשלג מים המלח. זה שליד בית תפילה - לימודי דתות – בלשון רבים -שבמרכזם היצירה האנושית הנקראת אלוהים.

 להורים יהיה תפקיד אחד: לבחור את בית הספר שבו ילמדו ילדיהם.

ושיעופו מבתי הספר.

 

 

 

 

 

שתפו:

קרא עוד

תענוגות התחרות החופשית

 האם יש תחרות חופשית בעיר אופקים? השאלה אינה תמוהה כפי שהיא נראית. כי ברור שכל מי שרוצה, חופשי לפתוח כל עסק שהוא בעיר הדרומית. אבל בין החופשי לתחרות יש פער הנובע מכך שאין הרבה קופצים על פתיחת בית מרקחת באופקים. ליתר דיוק חנות גדולה שבית המרקחת טמון אי שם בקצה ואחרי שורות של מדפים שמלאים בהכל חוץ מתרופות. או, בקצרה, סופרפארם.

שתפו:

קרא עוד

חסידי האופק

 העובדה שאחרי כמעט חצי שנה של מלחמה, רבבות הרוגים, כמיליון פליטים והרעבה אין ניצחון העלתה לסדר היום, כעוף החול, ההצעה לאופק מדיני.  על טיבו של המושג ומה שעומד מאחוריו נסוב המאמר הנוכחי.

שתפו:

קרא עוד

להרוג את המת

 לדוברי אנגלית אין ספק: שמו הים המת. בתרגום חוזר מאנגלית לעברית  הוא מכונה ים המוות. יש הטוענים ששמו המקורי הוא ים המלח. ויש בזה היגיון כי הדבר היחיד שצומח שם הוא מלח. יצורים חיים מדירים עצמם מהמקום הזה למעט בני אדם שמאמינים כי להשתכשך במים מלוחים מבריא ממיני תחלואי עור.

שתפו:

קרא עוד

לנצח בתיק"ו

 עבור

מר יחיא סינוואר

מנהרה 312 (ג)

עזה

במשך כמה חודשים אני מנסה לשכנע את ממשלת ישראל (האויב הציוני – לשיטתך) להפסיק את המלחמה המוטרפת הזו. לא רק שהממשלה לא נענית אלא יש ירידה במספר קוראי הבלוג שלי דבר המעיד שגם הישראלים מאכזבים. מכאן הפניה אליך לא רק כמפקד החמאס בעזה אלא גם כשותף פיננסי לבנג'מין ניתאי(*) בקבלת מימון מסבא קטאר.

To cut the bullshit הנה הצעתי:

שתפו:

קרא עוד

דו תחמוצת המע"מ

 היה היו שני ויכוחים. האם יש התחממות גלובלית חריגה? ואם יש – האם היא מעשה ידי אדם? שניהם טרם הוכרעו מדעית בעיקר בגלל שיש לאנושות, במקרה הטוב, מידע על הטמפרטורות על פני כדור הארץ רק במאות שנים ספורות. יש מידע עקיף. כך למשל דיווח חוקר בכינוס שהיה במכון ואן ליר בירושלים על ממצאיו במאובנים בני מאות אלפי שנים שנמצאים עמוק באוקיינוס. הממצא הרלוונטי היה כמות הפחמן הקטנה יחסית במאובנים בהשוואה לשאריות בעלי חיים צעירים יותר. מה שמלמד כי אז באוויר היה פחות פחמן, ואולי גם שיש קשר בין שיעור הפחמן באטמוספירה לבין ההתחממות על פני כדור הארץ.

שתפו:

קרא עוד

פדיון גיוס

 אין דבר שמרטיט יותר את מתנגדי הממשלה הנוכחית מאשר למצוא איש ליכוד שעוקץ את ראש הממשלה. כך נתפסה הודעתו של שר ה(אי)ביטחון, יואב גלנט, כי יביא לכנסת חקיקה בענייני גיוס רק בהסכמת כל מרכיבי הקואליציה. אפשר לשאול מדוע אמירה חסרת תוכן ממשי נתפסת כעוקץ. לא ברור ממנה מה הוא החוק שגלנט רואה לנגד עיניו. ואפשר לנחש שהוא יציע משהו דומה למצב הנוכחי. אבל לא התוכן עניין את מתנגדי הממשלה אלא הסיכוי שלא תושג הסכמה של כל הקואליציה, הממשלה תיפול, יהיו בחירות, הבוחרים יצביעו לפי הסקרים של היום, ויהיה שמח.

שתפו:

קרא עוד

מטבע קשיח

 מעשה שהיה כך היה. שני חברים היו בירושלים. אחד מהם (להלן האספן) השקיע ביינות אדומים. השני (להלן הכלכלן) אהב לשתות יין אדום. כשהגיע הכלכלן לגיל 60 אירגן האספן סעודה אותה הכין שף ידוע ועל השולחן הניח בקבוק מהאוסף. זה לא סתם יין, אמר האספן לכלכלן. זה היין הכי יקר באוסף שלי ושוויו נאמד בקרב האספנים ב־15,000$. הבה נפתח ונחגוג. רגע, רגע הזהיר הכלכלן. אם אתה מוכן להיפטר מהבקבוק הזה – תמכור אותו ותקנה 150 בקבוקים במחיר 100$ אותם נשתה בעשר השנים הבאות.

האספן התעקש לטעום בו ברגע מהיין הטוב ביותר באוסף. הבקבוק נפתח והחומץ זלג.

ת'אצ'ר בפעולה

מרגרט ת'אצ'ר היתה ראש ממשלת בריטניה בשנות ה־80 במאה שעברה. האינפלציה שם היתה דו ספרתית ועלתה השאלה מה עושים לבולמה. כמו הרב הראשי גם לה היתה תורה שיש לפעול לפיה. תורתה היתה "תורת הכמות של הכסף". על פי אלוהי התורה הזו מה שיוצר אינפלציה זו הדפסת כסף. לפיכך מה שנדרש הוא לעצור את ההדפסה הזו. הגיוני, לא? הורתה ראש הממשלה לנגיד הבנק המרכזי להפסיק הדפסת שטרלינג. הנגיד ציית, אבל האינפלציה לא.

מה שקרה הוא שבעקבות פעולת הנגיד הנ"ל, הבנקים המסחריים החלו להדפיס ניירות משלהם (IOU) והסכימו ביניהם שהם יכבדו את הניירות האלה כאילו היו כסף של הבנק המרכזי. בדיוק המצב ששרר בבריטניה עד 1694  עת הוקם שם בנק מרכזי.

ביטקוין בפעולה

השבוע נרשם מחיר שיא ל"מטבע" דיגיטלי בשם ביטקוין – 226,000 שקל.

ביטקוין הומצא לפני כ־30 שנה במטרה לייצר מטבע קשיח. כזה שערכו קבוע, יציב, לא נתון לשיקולים פוליטיים ולהחלטות אנושיות מזדמנות של נגידי בנק המרכזי כל שהוא. כלקח ממימוש תורת הכמות של הכסף הבינו ממציאי המטבע כי נדרש מנגנון שישנה את כמות הכסף מבלי שהוא יאבד מערכו. כך מתנהל העסק הפרטי הזה. יש נוסחה מסובכת איך כמות הביטקוין משתנה אבל כשמסתכלים על ה"מטבע" הזה הוא מתנדנד. כלומר אם אתה מחזיק מטבע ישראלי, אנגלי או אמריקני נראה שביטקוין מתנדנד. מנקודת המבט של הביטקוין מי שמתנדנד הן המטבעות שמנפיקים הבנקים המרכזיים.

אלא שזו טענה של כל מניה כשהיא מקבלת רשות דיבור.

הבנק המרכזי מקנא

התקנאו בנקים מרכזיים בביטקוין ובכל מדינה, למעט אחת, מתקיימים דיונים האם להנפיק מטבע קשיח על ידי הבנק המרכזי. החריגה היא אל סלוואדור שם ההילך החוקי הוא ביטקוין. רק מיעוט מהעיסקות בכלכלת המדינה מבוצע בביטקוין.

בבנק ישראל פועלת ועדה לעניין המטבע הדיגיטלי. המצב היום הוא שאנחנו משתמשים בכלים דיגטליים ברוב העיסקות שלנו. בין אם זה בכרטיס אשראי, בארנק דיגיטלי הטמון בטלפון או במחשב. אלא שהעיסקות הדיגיטליות לא שונות מעיסקות במזומן ככל שהדבר נוגע בערך השקל, בחוזקו, ביציבותו. זו רק טכנולוגיה שונה.

איך מייצרים מטבע קשיח של בנק מרכזי?  מטבע קשיח, מסביר מחקר חדש, אמור לספק יציבות, יעילות ואמון. אלא, וזה החידוש, מטבע קשיח מסוגל לממש רק שתיים מתוך שלוש המטרות האלה והבנק המרכזי בוחר מה השתיים שהוא חומד.

ובהכללה: מה שאדם אחד מייצר, יכול אדם אחר לקלקל, יש לחות'ים טילים בליסטיים? לישראל יש טילים מסוג "חץ" שניזונים מאכילת טילים חות"יים. יש לבית חולים מיחשוב מרכזי עם הגנות חזקות? אל תצחיקו את ההאקר האיראני שפיצח את ההגנה של בית החולים "זיו" בצפת.

או, כמו ששאלו חילוניים את הדתיים: "האם אלוהים, הכל יכול, מסוגל ליצור אבן שהוא לא יכול להרים אותה?"

אין דבר כזה מטבע קשיח.

 

 

שתפו:

קרא עוד