מעשה שהיה כך היה. שני חברים היו בירושלים. אחד מהם (להלן האספן) השקיע ביינות אדומים. השני (להלן הכלכלן) אהב לשתות יין אדום. כשהגיע הכלכלן לגיל 60 אירגן האספן סעודה אותה הכין שף ידוע ועל השולחן הניח בקבוק מהאוסף. זה לא סתם יין, אמר האספן לכלכלן. זה היין הכי יקר באוסף שלי ושוויו נאמד בקרב האספנים ב־15,000$. הבה נפתח ונחגוג. רגע, רגע הזהיר הכלכלן. אם אתה מוכן להיפטר מהבקבוק הזה – תמכור אותו ותקנה 150 בקבוקים במחיר 100$ אותם נשתה בעשר השנים הבאות.
האספן
התעקש לטעום בו ברגע מהיין הטוב ביותר באוסף. הבקבוק נפתח והחומץ זלג.
ת'אצ'ר בפעולה
מרגרט
ת'אצ'ר היתה ראש ממשלת בריטניה בשנות ה־80 במאה שעברה. האינפלציה שם היתה דו
ספרתית ועלתה השאלה מה עושים לבולמה. כמו הרב הראשי גם לה היתה תורה שיש לפעול
לפיה. תורתה היתה "תורת הכמות של הכסף". על פי אלוהי התורה הזו מה שיוצר
אינפלציה זו הדפסת כסף. לפיכך מה שנדרש הוא לעצור את ההדפסה הזו. הגיוני, לא?
הורתה ראש הממשלה לנגיד הבנק המרכזי להפסיק הדפסת שטרלינג. הנגיד ציית, אבל
האינפלציה לא.
מה
שקרה הוא שבעקבות פעולת הנגיד הנ"ל, הבנקים המסחריים החלו להדפיס ניירות
משלהם (IOU) והסכימו ביניהם שהם יכבדו את הניירות האלה
כאילו היו כסף של הבנק המרכזי. בדיוק המצב ששרר בבריטניה עד 1694
עת
הוקם שם בנק מרכזי.
ביטקוין בפעולה
השבוע
נרשם מחיר שיא ל"מטבע" דיגיטלי בשם ביטקוין – 226,000 שקל.
ביטקוין
הומצא לפני כ־30 שנה במטרה לייצר מטבע קשיח. כזה שערכו קבוע, יציב, לא נתון
לשיקולים פוליטיים ולהחלטות אנושיות מזדמנות של נגידי בנק המרכזי כל שהוא. כלקח
ממימוש תורת הכמות של הכסף הבינו ממציאי המטבע כי נדרש מנגנון שישנה את כמות הכסף מבלי
שהוא יאבד מערכו. כך מתנהל העסק הפרטי הזה. יש נוסחה מסובכת איך כמות הביטקוין
משתנה אבל כשמסתכלים על ה"מטבע" הזה הוא מתנדנד. כלומר אם אתה מחזיק
מטבע ישראלי, אנגלי או אמריקני נראה שביטקוין מתנדנד. מנקודת המבט של הביטקוין מי
שמתנדנד הן המטבעות שמנפיקים הבנקים המרכזיים.
אלא
שזו טענה של כל מניה כשהיא מקבלת רשות דיבור.
הבנק המרכזי מקנא
התקנאו
בנקים מרכזיים בביטקוין ובכל מדינה, למעט אחת, מתקיימים דיונים האם להנפיק מטבע
קשיח על ידי הבנק המרכזי. החריגה היא אל סלוואדור שם ההילך החוקי הוא ביטקוין. רק
מיעוט מהעיסקות בכלכלת המדינה מבוצע בביטקוין.
בבנק
ישראל פועלת ועדה לעניין המטבע הדיגיטלי. המצב היום הוא שאנחנו משתמשים בכלים
דיגטליים ברוב העיסקות שלנו. בין אם זה בכרטיס אשראי, בארנק דיגיטלי הטמון בטלפון
או במחשב. אלא שהעיסקות הדיגיטליות לא שונות מעיסקות במזומן ככל שהדבר נוגע בערך
השקל, בחוזקו, ביציבותו. זו רק טכנולוגיה שונה.
איך
מייצרים מטבע קשיח של בנק מרכזי? מטבע
קשיח, מסביר מחקר חדש, אמור לספק יציבות, יעילות ואמון. אלא, וזה החידוש, מטבע
קשיח מסוגל לממש רק שתיים מתוך שלוש המטרות האלה והבנק המרכזי בוחר מה השתיים שהוא
חומד.
ובהכללה:
מה שאדם אחד מייצר, יכול אדם אחר לקלקל, יש לחות'ים טילים בליסטיים? לישראל יש
טילים מסוג "חץ" שניזונים מאכילת טילים חות"יים. יש לבית חולים
מיחשוב מרכזי עם הגנות חזקות? אל תצחיקו את ההאקר האיראני שפיצח את ההגנה של בית
החולים "זיו" בצפת.
או,
כמו ששאלו חילוניים את הדתיים: "האם אלוהים, הכל יכול, מסוגל ליצור אבן שהוא
לא יכול להרים אותה?"
אין
דבר כזה מטבע קשיח.
