עבור
מר יחיא סינוואר
מנהרה 312 (ג)
עזה
במשך כמה חודשים אני מנסה לשכנע את ממשלת
ישראל (האויב הציוני – לשיטתך) להפסיק את המלחמה המוטרפת הזו. לא רק שהממשלה לא
נענית אלא יש ירידה במספר קוראי הבלוג שלי דבר המעיד שגם הישראלים מאכזבים. מכאן
הפניה אליך לא רק כמפקד החמאס בעזה אלא גם כשותף פיננסי לבנג'מין ניתאי(*) בקבלת
מימון מסבא קטאר.
To cut the bullshit הנה
הצעתי:
באמצעות סבא קטאר תודיע לניתאי שאתה מוכן
להחזיר את כל השבויים (החטופים – בלשונם) הישראלים + נוסע נוסף. בתמורה על ישראל
לשחרר שבויים (אסירים – בלשונם) פלסטינים
ולהפסיק את האש.
כן, בלי לחייב את ישראל לסגת מעזה. זה מחיר
כבד אבל יש סיבה.
זה מתחיל עם הנוסע הנוסף. אתה, מר סינוואר,
מסגיר את עצמך, בסיוע אבטחה צמודה של האו"ם, יחד עם השבויים כאשר יש לך שתי
אופציות לגבי בית המשפט שישפוט אותך: אתה תצטרך להחליט, טרם החזרת השבויים, באיזה מהם
אתה נשפט.
בין האג לירושלים
האפשרות הראשונה היא בית המשפט בהאג, הולנד,
העוסק בפשעי מלחמה. אם היית סתם איזה קולונל בחמאס זו נראית בחירה עדיפה על
האלטרנטיבה. אבל אתה אדם פוליטי. בהאג תהיה סתם נאשם שאף אחד לא יקשיב לו. נכון,
המיטה שם יותר מוצלחת. גם המקלחת. אבל האוכל, אני מעיד, לא משהו.
החלופה היא בית המשפט בירושלים. לא, שים לב,
בית משפט בישראל. אתה מתעקש על ירושלים. הנה רשימת הסיבות מדוע ירושלים עדיפה על
האג.
1.
ההד
התקשורתי יהיה אדיר. לממשלה של ישראל יהיה סוג של משפט אייכמן והיא תהיה מאוד
מרוצה. התקשורת הישראלית תשמח לשרת את הממשלה – היא עושה את זה מה 7 לאוקטובר
2023. יהיו שידורים ישירים ברדיו ובטלוויזיה. אפילו ערוץ 14 המזדהה עם היודו־נאצים
יחגוג על משפט הצדק בירושלים.
2.
אבל
חשוב שתדרוש שהמשפט לא יתקיים בבית העם אלא בבית המשפט המחוזי בירושלים (אל קודס
בלשונך). יש לך סיכוי ענק שהמשפט שם יימשך הרבה שנים. ויש
תקדים שהחבר שלך ניתאי יכול לספר לך עליו.
3. תנאי נוסף הוא שממשלת ארה"ב תממן עבורך שני עורכי הדין: עמית חדד ואביגדור פלדמן. פלדמן כבר הודה, במאמר ב"הארץ", שהוא אשם בפשעי מלחמה ובהרעבה הגובלת בג'נוסייד על חלקו במלחמה הנוכחית. יש לו עוד יתרון: הוא מדבר לאט וזה יעזור להאריך את המשפט. חדד הוא מומחה בעל שם מקומי בהארכת משפטים ללא קץ והוא בעל יכולת לטרטר את כל העדים שהממשלה הציונית תביא כנגדך.
ירושלים = אל קודס
4.
העניין
הראשון שתטען בבית המשפט הוא שלחוק הישראלי אין מעמד בירושלים/אל קודס. על פי
החלטת האו"ם 181 – "תכנית החלוקה" (מכ"ט בנובמבר 1947) העיר
ירושלים אינה כלולה בשטח ישראל. ישראל חטפה חצי עיר ב־1948 וחצי נוסף ב־1967. אתה גם תבקש להביא כעד מטעמך את מזכ"ל
האו"ם ושגרירי כל המדינות החברות שישאלו מדוע ישראל אינה מסולקת מהאירגון
בגין הפרת החלטה 181.
הדיון הזה ייקח, לדעתי,
בערך חמש שנים. גם בגלל המהירות המוכרת של בית המשפט הזה וגם בגלל עומס החגים של
היהודים, הנוצרים והמוסלמים שיקצץ בערך חצי שנה מכל שנה. וגם בגלל החשיבות
העקרונית בהחלטה האם ירושלים היא שטח כבוש.
שיקום עזה
5.
בינתיים
הצבא הציוני יישאר בעזה. אמנם כבר לא יהיה בוץ ממשי אבל יהיה בוץ פוליטי. ישראל
תצטרך לשלוט או להעביר השלטון למישהו אחר. תסמוך על סמוטריץ', בן גביר, טלי גוטליב
וחבריהם כך שבנימין נתניהו יעדיף לשלוט. הוא יתבקש, כריבון, לשקם את עזה, ואם יסרב
- יסתכסך עם כל העולם.
בפעם
הראשונה יהיה תיק"ו במלחמות ישראל־פלסטין. וניצחון פוליטי לפלסטין.
הערות:
(*) בנימין נתניהו
