מלחמת לבנון השלישית

 לא מכבר קראתי מחקר שמצא, במדגם של כמה עשרות מדינות, כי כולן מטעות באשר לגודל החוב שלהן. כמובן כלפי מטה. דוד קליין, שהיה נגיד בנק ישראל מצא שמשרד האוצר מטעה את הכנסת באשר לגירעון התקציבי כאשר כלל בהוצאות רק חלק מהריבית שעליו לשלם בגין החוב.

שתפו:

קרא עוד

במדינת קו־קו־רי־קו

 לא מכבר פירסם החשב הכללי במדינת קו־קו־רי־קו אי־שם במדבר במזרח התיכון פנייה לציבור להגיש הערות לשני מסמכים ממשלתיים העוסקים בעתיד ייצור החשמל בלול. זאת על רקע תלונות מתושבי הלול שקר להם בחורף וחם מדי בקיץ. המסמכים עסקו בחלופות הבאות: ייצור חשמל באמצעות שריפת גז טבעי, שיביא למחיר חשמל לצרכן של 50 אגורות לקילווט, ולחילופין, ייצור חשמל באמצעות שריפת פחם שיביא למחיר של 20 אגורות לקילווט. ממשלת קוקוריקו מינתה צוות כלכלי וצוות סביבתי־תיכנוני ואלה המליצו חצי־חצי, כאשר על הפחם יוטל מס שיביא את מחיר החשמל ל־40 אגורות מה שיעזור להגדיל יצוא ביצים וגם את הכנסות ממשלת הלול שינוצלו לטובת התרנגולות.  

יש לכם הערה?

הנה הנוסח המדוייק: "ביום 31 במרץ 2030 יסתיים הזיכיון שהוענק בשנת 1961 לחברת מפעלי ים המלח להפקת המחצבים והכימיקלים שבים המלח. לקראת מועד זה, נערכים משרדי הממשלה לגבש המלצות לתשתית רגולטורית עדכנית במישור הכלכלי והסביבתי אשר תייצר תנאים משופרים שיהוו את הבסיס למכרז העתידי להפקת משאבים מים המלח, וזאת בהמשך לדו"ח שפרסם הצוות לעניין "פעולות הממשלה הנדרשות לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח" בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר דאז, יואל נווה, שהתפרסם בחודש ינואר 2019 . טיוטה זו המפורסמת להערות הציבור היא תוצר עבודתם של צוותי עבודה בין-משרדיים בהובלת החשב הכללי אשר עסקו בהיערכות נרחבת בנושא. צוותי העבודה כללו צוות סביבתי- תכנוני וצוות כלכלי."

כן, משל קוקוריקו דומה להפליא לנמשל ישראל עם יתרון קל לממשלת התרנגולות.

חשב צר אופקים

המסמך שפירסם יהלי רוטנברג החשב הכללי במשרד האוצר מניח שהציבור, כמו ממשלתו, רוצים להמשיך להפיק אשלג, ברום ומלחים אחרים מים המלח. הוא לא שקל, והצוותים כמותו, שאולי רצוי לא להפיק את מחצבים וכימיקלים. זאת אף על פי שאפשר להרוויח כסף רב בפרוייקט חלופי לטובת התרנגולות המתגוררות בישראל.

באנגלית שם המקום הוא ים המוות, ולא ים המלח. מה שישראל עשתה עם הים הזה הוא לא סתם מוות כפי שהיה בעבר אלא מוות מתמשך. זה החל עם ההחלטה לעצור זרימת מי הירדן לים המוות. כי לא היו די מים עבור תושבי ישראל (אבל ראה זה פלא שכאשר נחתם הסכם השלום עם ירדן התברר שיש בישראל די מים ועשרות מיליוני מ"ק נמכרים מדי שנה, במחיר מוזל, לירדן. למען שכנות טובה, וממילא לים המוות אין זכות הצבעה). וזה נמשך עם כריית המחצבים.

כך הורגים עוד ועוד את הים.

כלכלת ים המלח

פעם היה לישראל חסרון כיס במטבע חוץ והאשלג הכניס כסף טוב. היום ישראל "סובלת" מעודפי מטבע זר ויכולה לחיות בלי היצוא הזה. לכן, כלכלית, אף אחד לא צריך מכרז להמשיך להרוג את ים המלח, מלבד כי"ל (כימיקלים לישראל), בעלת זכות סירוב במכרז חדש, או כל זוכת מכרז עתידית אחרת.

אפשר להרוויח גם מזה. את ים המלח ראוי לכסות כדי לצמצם ככל האפשר את התאדות המים. מהו הכיסוי הטוב ביותר? מצופים שיחזיקו פאנלים של קולטי שמש ומתחתם בטריות שהופכות את החום של השמש לחשמל. מחיר החשמל הזה הוא בערך 7 אגורות לקילווט.

הפוליטיקה של ים המלח

הנה עוד רווח אפשרי. הים נמצא בריבונות ירדן, ישראל ופלסטין (שטח C מעין גדי ועד לשפך הירדן בצפון הים).מה בדבר מפעל משותף לייצור חשמל עבור שלוש הישויות האלה?

אם זה כל כך פשוט וראוי אז מה המכשול?

אולי כי הממשלה מבקשת להקים שתי תחנות כוח לייצור חשמל משריפת גז ב"יהודה ושומרון" שלא מסוגלות להתחרות כלכלית ואקולוגית בחשמל מים המוות. אבל הן בהחלט התנחלות אנרגטית מזהמת.

 

 

 

 

שתפו:

קרא עוד

מי אשם (2): האלטרנטיבה

 מדינת הרווחה שהחלה דרכה עם תום מלחמת העולם השנייה נשאה דגל של שיוויון. אלא שחתירה לשיוויון כרוכה במעורבות ממשלתית, וזאת יכולה להתנגש עם האינטרסים של המגזר העיסקי  שמטרתו להשיג את מירב הרווחים. והמירב הזה צריך להישאר ברובו אצל היזמים ולא העובדים והצרכנים.

שתפו:

קרא עוד

מי אשם (1)?

 עם תום מלחמת העולם השנייה התגבשה התקווה למשטר חברתי שמצד אחד דוחה את הדיקטטורה שיצר סטאלין בברית המועצות, ומצד שני דוחה את הקפיטליזם נוסח ארצות הברית שמרוב כלכלה חופשית נקלע למשבר אבטלה ענק. כך נולדה מדינת הרווחה.

מדינת הרווחה העניקה חיים טובים, מעושרים ומאושרים במשך כ־50 שנה. כיום קל לזהות את הפשיזם הנולד מחדש ומתעצם פוליטית החל בארה"ב של טראמפ, עבור דרך הונגריה, ישראל ומשטרים נוסח סין שהם, למעשה, דיקטטורה קפיטליסטית.

שתפו:

קרא עוד

נטל המלחמה

 הבה נעשה את התרגיל המחשבתי הבא: מיד לאחר הבחירות של 2022 מבין ראש הממשלה כי טעה בתמיכתו בממשל הדיקטטורי של החמאס בעזה. הוא גם תפס שהאמנה של החמאס היא תמונת ראי למצע הקואליציה שלו. את הזרמת הכסף לחמאס הוא לא עוצר כי הוא מחבב של המשטר הדמוקרטי בקטאר. אבל הוא מחליט להגדיל את צבא הקבע ב־300,000 חיילים כאשר כל התוספת הולכת למקצועות קרביים.

איך המהלך הזה היה משפיע על המצב הכלכלי?

שתפו:

קרא עוד

העגבניה המחשמלת

 השבוע, במיני מרקט השכונתי, נמכר קילוגרם של עגבניות שרי ב־ 47.90 שקל ואילו מחיר עגבניה "רגילה" – חצי מזה. 10 דקות הליכה/נסיעה במכונית למיני מרקט אחר מחיר שני הסוגים היה נמוך ב־50%. בין שניהם יש שני סופרמרקטים ובהם המחיר היה אי שם באמצע.

אחד ההסברים לתופעה הזו הוא שאיכות העגבניה שונה בין המוכרים. יש המוסיפים כי רוב הקונים מעדיפים שלא לנוע בין חנויות למחיר הזול ביותר ומוכנים לשלם יותר ובלבד שיעשו קניה אחת לכלל המוצרים.

שתפו:

קרא עוד

לא מוסרי ולא חכם

 אחד המהלכים שהציע שר האוצר השבוע במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי בשנה הבאה הוא הקפאת שכר לעובדי המגזר הציבורי והקפאת שכר המינימום. המאמר הזה יעסוק במוסריותה ובתבונתה של ההצעה, על אף שהמציע לא טרח להביאה לממשלה לאישור.

לאגף התקציבים במשרד האוצר יש מסורת ארוכה של "הקפאת שכר במגזר הציבורי". בשנה האחרונה מתקוטט שר האוצר עם עובדי האגף סביב העניין והנה, לפתע, הוא מאמץ את המלצתם. וזאת דווקא כשמדובר בהצעה בלתי מוסרית ונטולת תבונה של פקידי האגף, כפי שנראה בהמשך.

שתפו:

קרא עוד

קטטות מוניטריות

 שר האוצר לא יכול היה להתאפק ובישר לאומה בנאום כי נגיד בנק ישראל טועה במדיניותו וגורם נזק.

ועל זה נאמר (בסרט 'הטוב, הרע והמכוער') When you have to shoot, shoot – don’t talk!.

בצלאל סמוטריץ' בדעה שעל בנק ישראל להוריד את הריבית. למה? כי יש אינפלציה ירוקה (שמקורה בספקים), והריבית הנוכחית מתאימה לאינפלציה אדומה (שמקורה בצרכנים). איך יודעים לזהות? נכון, לפי הצבע.

שתפו:

קרא עוד