הבה נעשה את התרגיל המחשבתי הבא: מיד לאחר הבחירות של 2022 מבין ראש הממשלה כי טעה בתמיכתו בממשל הדיקטטורי של החמאס בעזה. הוא גם תפס שהאמנה של החמאס היא תמונת ראי למצע הקואליציה שלו. את הזרמת הכסף לחמאס הוא לא עוצר כי הוא מחבב של המשטר הדמוקרטי בקטאר. אבל הוא מחליט להגדיל את צבא הקבע ב־300,000 חיילים כאשר כל התוספת הולכת למקצועות קרביים.
איך
המהלך הזה היה משפיע על המצב הכלכלי?
השבוע, במיני מרקט השכונתי, נמכר קילוגרם של עגבניות שרי ב־ 47.90 שקל ואילו מחיר עגבניה "רגילה" – חצי מזה. 10 דקות הליכה/נסיעה במכונית למיני מרקט אחר מחיר שני הסוגים היה נמוך ב־50%. בין שניהם יש שני סופרמרקטים ובהם המחיר היה אי שם באמצע.
אחד
ההסברים לתופעה הזו הוא שאיכות העגבניה שונה בין המוכרים. יש המוסיפים כי רוב הקונים
מעדיפים שלא לנוע בין חנויות למחיר הזול ביותר ומוכנים לשלם יותר ובלבד שיעשו קניה
אחת לכלל המוצרים.
אחד המהלכים שהציע שר האוצר השבוע במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי בשנה הבאה הוא הקפאת שכר לעובדי המגזר הציבורי והקפאת שכר המינימום. המאמר הזה יעסוק במוסריותה ובתבונתה של ההצעה, על אף שהמציע לא טרח להביאה לממשלה לאישור.
לאגף התקציבים במשרד האוצר יש מסורת
ארוכה של "הקפאת שכר במגזר הציבורי". בשנה האחרונה מתקוטט שר האוצר עם
עובדי האגף סביב העניין והנה, לפתע, הוא מאמץ את המלצתם. וזאת דווקא כשמדובר בהצעה
בלתי מוסרית ונטולת תבונה של פקידי האגף, כפי שנראה בהמשך.
שר האוצר לא יכול היה להתאפק ובישר לאומה בנאום כי נגיד בנק ישראל טועה במדיניותו וגורם נזק.
ועל זה נאמר (בסרט 'הטוב, הרע והמכוער') When
you have to shoot, shoot – don’t talk!.
בצלאל סמוטריץ' בדעה שעל בנק ישראל להוריד
את הריבית. למה? כי יש אינפלציה ירוקה (שמקורה בספקים), והריבית הנוכחית מתאימה
לאינפלציה אדומה (שמקורה בצרכנים). איך יודעים לזהות? נכון, לפי הצבע.
