הבה נעשה את התרגיל המחשבתי הבא: מיד לאחר הבחירות של 2022 מבין ראש הממשלה כי טעה בתמיכתו בממשל הדיקטטורי של החמאס בעזה. הוא גם תפס שהאמנה של החמאס היא תמונת ראי למצע הקואליציה שלו. את הזרמת הכסף לחמאס הוא לא עוצר כי הוא מחבב של המשטר הדמוקרטי בקטאר. אבל הוא מחליט להגדיל את צבא הקבע ב־300,000 חיילים כאשר כל התוספת הולכת למקצועות קרביים.
איך
המהלך הזה היה משפיע על המצב הכלכלי?
הנה
תרגיל מחשבתי אחר. בבחירות של 2022 ניצח "השמאל". מפלגת העבודה עם 40
מנדטים, לפיד עם 15, מרצ עם 10 מנדטים ורע"מ והמשותפת 5 כל אחת. כיאה לשמאל
הם מחוקקים רפורמה בחוקי העבודה: ביטול האפליה הקיימת כנגד יהודים ולפיה אסור
לפתוח עסק או לעבוד בימי החגים היהודים ובשבת. שבוע עבודה של חמישה ימים וחופשה
שנתית של חמישה שבועות לכל העובדים.
איך
המהלך הזה היה משפיע על המצב?
מצב הכלכלה
שני
התרגילים האלה עלו בדעתי כאשר ניסיתי להבין מדוע יש מאות דיווחים על הרעה בכלכלה
עקב המלחמה. כסף בורח מהארץ, צניחה בפעילות הכלכלית, גירעון תופח בתקציב הממשלה,
אינפלציה עולה. אין מחלה כלכלית שאינה זוכה לאיזכור. מול זה יש ממשלה אדישה.
מדווחים שבשבוע שעבר, בפגישה בין ראש הממשלה, שר האוצר ונגיד בנק ישראל, נתניהו
עזב אחרי פחות משעה בה נראה משועמם להחריד ושידר שאין בעיה.
הנתונים הכלכליים המדווחים לא מראים הרעה למעט
הגירעון הממשלתי. הכסף בורח? יתרות המטבע הזר בבנק ישראל דווקא גדלות. סחר החוץ?
מתפתח בקצב נאה. האינפלציה עם חריגה מזערית. ומרבית הציבור, לפחות במדד ההפגנות, גם
אדיש למלחמה ויותר מכל למצב בכלכלה.
שני
התרגילים עוזרים להבין את העניין.
גיוס מול חופשה שנתית
עם
תחילת המלחמה גוייסו 300,00 אנשי מילואים. נניח עתה שהמספר הזה הפך לקבוע זה 11
חודשים. אם נתניהו, מהתרגיל הראשון, היה מגדיל את צבא הקבע הקרבי באותו מספר – לא
היו מגייסים מילואים כלל. היה די צבא לטפל במלחמה בכל גזרותיה.
מהו
הנטל של 300,000 משרתי צבא קבע נוספים על המצב הכלכלי במדינה?
נחזור לתרגיל השני. אם הממשלה אחרי הבחירות
האחרונות היתה של עבודה + מרצ + לפיד, הפוליטיקה של הסכסוך לא היתה משתנה. פטפטני
אגדת שתי המדינות היו מתחילים במו"מ שהיה נמרח שנים, בגלל כביש 443 שהוא ציר
פילדלפי של "השמאל" או יישובי הבקעה שתרומתם לביטחון המדינה לא תסולא בפז.
אבל הרפורמה בחוקי העבודה "תייצר" נטל הדומה להוספת 300,000 מקבלי שכר בצבא
הקבע.
האם רפורמת
חוקי העבודה היתה משנה את המצב הכלכלי? ספק.
זה
המצב למשל בצרפת, בדנמרק, בשבדיה, בנורווגיה ובפינלנד. שם אין משבר כלכלי מתמשך.
נכון, המעסיקים בישראל היו בוכים. ואז ה"שמאל" שבשלטון היה מתנהג כפי
שעשה תמיד – באופן ימני למהדרין – ונותן הקלה שוות עלות למעסיקים. או אז במונחי
כסף הגיוס של נתניהו וחוקי העבודה של השמאל היו נופלים על קופת הציבור.
בתמצית:
המצב הכלכלי לא החמיר משמעותית בגלל המלחמה. בחיי יום יום אין תחושה, ובצדק,
שעולמנו הכלכלי מתמוטט מחר. אולי הוא יחמיר בעתיד כאשר הממשלה תיאלץ להחזיר את
ההלוואות הגדולות שהיא לוקחת למימון המלחמה. אבל הרגע הזה לא הגיע ואנחנו על ספינת
השוטים – ההגדרה המתאימה למרבית תושבי ישראל לעת הזו.
