השבוע החלטתי "לצאת לשטח" ולעשות סקרים. הסקר הראשון נעשה בין יושבי בית קפה, השני בסטודיו פילאטיס והשלישי בקונדיטוריה. סך הכל 20 איש ואישה, ולכן אינו מייצג דבר ואף לא חצי דבר.
בית
הקפה ממוקם בשכונת בית הכרם בירושלים שהיא השכונה היותר עשירה בעיר. 8 מהנסקרים
היו אנשים שנמצאו מחוברים באצבעות ובאוזניים למחשב הנייד שלהם. שניים היו
פנסיונרים. בסטודיו היו 7 נשים ובקונדיטוריה עוד חמש. לאור המיקום הגיאוגרפי אני
מנחש שבממוצע סקרתי קבוצה זעירה מהעשירון השמיני בסולם ההכנסות.
הנסקרים
התבקשו להשיב לשאלה הבאה: מהו שקל דיגיטלי (שק"ד)? כולם לא ידעו מה זה. מה
שמלמד שהם לא קוראים את דיווחי בנק ישראל, כלומר, שהם בני אדם נורמלים בהחלט.
הסקר הממלכתי
לא
מכבר ערך הבנק המרכזי סקר מקיף שעסק בהיבטים של תמיכת הציבור בשקל דיגיטלי. קדם
לסקר מה שמכונה "פיילוט" שזה סוג של משחק מקדים שבו הסבירו למשתתפי
המשחק מה זה שקל דיגיטלי. אבל בסקר עצמו הניחו, כך זה נראה, שהציבור מודע לנושא –
בניגוד מוחלט לסקר הלא־מייצג שלי.
הנה
הממצא העיקרי: 51% מהציבור בעד שקל דיגיטלי.
ממצא
שולי: התמיכה בשק"ד עולה עם ההכנסה.
מעניין כי בסקר שלי – כולם בהכנסה בינונית פלוס – לא ידעו שק"ד מהו.
אבל אולי זה בגלל שהם ירושלמים והאוויר בעיר דליל.
מה זה
שקל דיגיטלי? "בימים אלה שוקל בנק ישראל להנפיק בנוסף גם "שקל
דיגיטלי". 1 שקל דיגיטלי = 1 שקל חדש תמיד. למשל, 100 שקל
דיגיטליים,
יהיו שווים לשטר של 100 ₪".
ממילא רוב
העיסקות הכספיות נעשות עתה בצורה דיגיטלית. בין אם זה בהעברה בנקאית, כרטיס אשראי,
או אחת האפליקציות Google Pay, Bit, Paybox, Paypal, וכו' .
אם כך
מה מעניין בהצעה שבנק ישראל "ינפיק" "מטבע דיגיטלי"? אכן זה
גם לא חשוב וגם לא מעניין. שלחתי את דו"ח הסקר לחבר שלי, כלכלן בממשלה לשעבר
ואיש עסקים בהווה, לקבל חוות דעתו: "עוד נייר מטופש של הפרזיטים מבנק
ישראל".
הריבית שלא מקבלים
ואחרי
כל זה אני תומך בהולדת השקדים ובלבד שיוסיפו להם צימוקים.
אחד
מתפקידי בנק ישראל הוא לפקח על הבנקים המסחריים. הפיקוח נדרש כי אם בנק מסחרי יעשה
שטויות (נניח, להמר על אג"ח של ממשלת ניקרגואה) ובתגובה, הציבור ינסה למשוך
את כל כספו מהבנק, הבנק המסחרי יתמוטט ולא יוכל לעמוד במשיכות הכסף כי רובו ניתן
כהלוואה לעסקים, למשקי בית, למשכנתה ולהימור המטופש על האג"ח של ניקרגואה.
אחת
הדרכים למנוע מבנקים מסחריים מלעשות שטויות היא לעצום עין כלפי העדר תחרות בין
הבנקים. כך, למשל, כמעט כל הבנקים לא משלמים ריבית על יתרות זכות. כדי לקבל ריבית
על כסף נדרש אדם לחסום אותו לתקופה מוגדרת. וכך הכסף אינו עומד לשימוש מיידי.
השקד עם צימוק
כאן
השק"ד יכול לעזור. בנק ישראל "ינפיק שק"דים" עם ריבית על יתרת
זכות – זה הצימוק. איזו ריבית? הריבית שבנק ישראל קובע מדי חודש. האדם הנבון יעביר
את כספו מבנק מסחרי לבנק ישראל ליהנות מריבית. זה ילחיץ את הבנקים המסחריים והם ייאלצו
לשלם ריבית שתתחרה בזו של בנק ישראל. בנק ישראל, עם זאת, לא ישתמש בכספי השק"ד
ולא ייתן הלוואות, וזה כולל משיכת יתר.
בין
היתר, בגלל שהבנקים לא משלמים ריבית למפקידי העו"ש, יש להם רווחים גדולים –
בערך 40 מיליארד שקל בשנה. כ־40% מזה מחולק לבעלי הבנקים. במילים פשוטות הכסף של
כולנו שיושב בבנק מחולק לבעלי הבנק העשירים שגם לא משלמים מס מלא על הכסף שהם
מקבלים.
כך
נראה שק"ד טעים.
