א. מורים ועוזרי הוראה במוסדות להשכלה גבוהה הבחינו בשיפור רב בעבודות שהגישו סטודנטים בשנתיים האחרונות. תחילה היו מי שחשבו שזו תוצאה של שיפור בהוראה. אחרים, ספקנים שכמותם, טענו שהשיפור הוא ביטוי לעליה בהיקף הגניבות, "העתק" ו"העתק-הדבק". זאת, עד שהבינו כולם שלא רק התוכן הוא שהשתפר אלא גם הניסוח. אז נחתה ההכרה: הממונה על השיפור אינה אלא תוכנת ChatGPT, שלא רק יודעת כל מה שאי פעם התפרסם אלא גם שולטת בעברית שליטה ללא מצרים.
ב. תהליך הסלקציה לסמינרים למורות בחברה החרדית מוכר
וידוע: שם לא מתעסקים בזוטות של ידע, השכלה, וכישורים כדי למיין את המועמדות. הבעיה
היא שהאשכנזים לא רוצים את המזרחיות, בין השאר כי כי הן מפחיתות את "ערך
השידוך" של בנות הכיתה. אלא שהמדינה אוסרת מיון לפי מוצא/עדה (ומתירה מיון על
פי לאום, כמובן). הפיתרון נמצא בדמות "ספרדיות מחמד", שמתקבלות כדי
שאפשר יהיה ליהנות ממימון ציבורי.
ג. השבוע התפרסמה בעיתון הכותרת הבאה: "משרד
החינוך כופה שיוויון על תכניות המצטיינים, ויש לכך מחיר". המאמר מספר על התעללות
בתלמידים בבית הספר "הכפר הירוק", שיש בו תכנית מיוחדת
ל"מצטיינים". כדי להתקבל לא מספיק שהתלמידים יהיו מצטיינים בכיתתם ,
כלומר בעלי ציונים גבוהים במיוחד. הם גם עוברים מכינה,ראיונות קבלה, והנורא מכל: עליהם לעמוד במכסה.
אם יש יותר "מצטיינים" משמתירה המכסה עושים הגרלה. וכך, אורן לא התקבל
לבית הספר. פויה.
ד. בחזרה לכותרת: השיוויון פוגע במצטיינים. כלומר, בסדר
גמור שלמצטיינים יש כיתה מיוחדת. סלקציה כזו נחוצה לקידום ההייטק במדינת ישראל.
אבל שיגיע לשם איזה מזרחי עם ציון 70 במתמטיקה?! זה מחיר גבוה מדי. קצת טמבלים שם,
בכפר הירוק. אם במקום 600 שקל לקורס ההכנה היו גובים 6,000 זה היה שיוויוני לאללה,
ואורן היה נכנס לכיתה המיוחלת. כאשר המחיר נמוך מדי, המזרחים – כלומר מי שלהוריהם
אין 6,000 – מצליחים להשתחל בהגרלה.
ה. מיהו מצטיין? למנהלים, למורים, לפקידי משרד החינוך
ולמאמינים בהישגים במבחני פיז"ה הקריטריון ברור: הציונים. מי מצטיין
במתמטיקה? מי שמוציא 100 במבחן. פיתגורס, למשל, למד בכפר הירוק, במכינה למצטיינים,
וכשנשאל במבחן מה גודלו של המיתר במשולש ישר זוית ענה מה שענה ומאז ברור שכדור
הארץ הוא שטוח (פתרון פיתגורס נכון רק ביחס למישור, לא לגופים תלת מימדיים ויותר).
ו. האם הצלחה במבחנים מולידה פיתגורסים? נו טוב, לא
צריך להגזים. יש מספר לא קטן של עוסקים בחינוך שטוענים שהצלחה במבחן היא תכונה
שאינה זהה ליכולתו האמיתית של התלמיד (למשל, לעת שיתבגר ויידרש להצטיין בקבוצה). לכן
החליטו לדרוש גם כתיבת עבודות. עד שהתבררו יכולותיה הנ"ל של ה-ChatGPT. פרופ' אליס ברזיס
מאוניברסיטת בר אילן מצטטת את פרופ' אנדריאס שליישר מארגון OECD, הטוען שגם רקע של השכלה גבוהה אינו מבטיח הגדלה של מיומנות.
ז. שימו לב לאזורי הרישום לבתי ספר. משמעותם היא
שילדי שכונות עניות לא יכולים להרשם לבתי ספר בשכונות מבוססות (וכן, גם להפך...).
הסלקציה נעשית עוד לפני שהילד נולד. המבחן הוא כמה כסף היה להורים כדי לקנות דירה
באזור שבו יש אנשים עם הרבה כסף. בצפון תל אביב, על הכרמל בחיפה, בעומר שליד באר
שבע, ברחביה ובבית הכרם בירושלים. הכתבה בעיתון מצטטת מחקר שנעשה באוניברסיטת באר
שבע. שם אומרת מנהלת חטיבת ביניים: "אין להם [להורים של תלמידי המצטיינים]
צורך בלימודי מדעים. יש להם צורך בכיתה הומוגנית". זה בדיוק מה שרוצים הורי התלמידות האשכנזיות המועמדות
לסמינר למורות.
מסקנה: בהתחשב בנכתב דלעיל כלי הסלקציה
המוצלח וההוגן ביותר הוא ההגרלה.
