לחברי הממשלה
ובמיוחד לראשה ולשר הפנים ברור: "המסתננים" הם מכה שראוי להיפטר ממנה.
וגם אם לא מדובר במסתננים אלא בפליטים, רצוי להיפטר מהם גם אם מסובך יותר. ואם
למען המטרה הזו צריך לסלק את בתי המשפט
והאמנות הבינלאומיות – כך יהי.
על נדל"ן
אומרים כי מה שקובע את מחירו הוא לא השטח ואפילו לא טיב החרסינה. רק המיקום. כך
אפשר לומר על מאמרם של שלשה כלכלנים שפירסמו בימים אלה ב"אקונומיק
ג'ורנל" מחקר מקיף על הגירה למדינות העשירות בעולם. לבנימין נתניהו, גדעון
סער והלוחמים במהגרים/פליטים/מסתננים הנה מזון
למחשבה.
ג'ובאני פרי,
פרדריק דוקייר, וצ'אלאר אוזדן לקחו נתוני הגירה של 195 מדינות ובדקו איך המהגרים השפיעו על מדינות עשירות, לרבות ישראל
– החברות בארגון ה –OECD. הממצאים הורסים את התיזה הישראלית.
השאלה שנבדקה - איך משפיעה ההגירה על שכר העובדים המקומיים בכל
מדינה. הדעה הרווחת היא שהגירה פוגעת בשכר, ובמיוחד בשכר עובדים מקומיים נטולי השכלה. החוקרים מצאו כי
בשנים 1990- 2000 ההגירה או שתרמה לעליית שכר (עד 4%) או, במקרים אחדים – לאי שינוי. והמעניין מכל: זה נכון במיוחד לגבי
"מסתננים" כלומר מהגרים מהסוג שמגיעים לישראל מדארפור ומאריתריאה. באנגליה,
שוויץ ולוקסמבורג – שאינן מסננות מהגרים - נרשמה עליה בשכר עובדים מקומיים נטולי השכלה
אקדמית.
זה צד הפלוס.
איפה המינוס? במהגרים שעוזבים את מדינתם. למשל, באופנה הנוכחית, ישראלים שעוזבים
לברלין. ההגירה החוצה פוגענית וגורמת לירידת שכר של עד 7%. אז למה, ראוי לשאול,
ישראל משקיעה מאות מיליונים כדי לחסל את התופעה שיכולה להועיל ולא משקיעה אגורה
למניעת מה שמזיק?
זה לא המילקי. זה מודיאנו
נכון שיש קשקשת,
במיוחד תקשורתית, סביב המילקי ומחירי המזון. ועוד יותר נכון שהממשלה, שיכולה, לא
מתעסקת בזה ברצינות. אבל ההוצאה על מזון היא כ – 15% ממחיר סל ההוצאה המשפחתי הממוצע – ופחות
מכך אצל חברי קהילת מועמדי ברלין.
