"זה
אנחנו או הוא" קוראת סיסמאת המחנה הציוני. ונתניהו אמר ש"תהום
פעורה" בינו לבין ציפי ובוז'י.
היה מאלף
לשמוע את שר האוצר המיועד מטעם אותו מחנה מסביר עד כמה ההבדל הוא גדול: "הממשלה לוקחת אחריות בחזרה", אמר
ברמזו להזנחה של הליכוד.
המחנה הציוני מציע להגדיל את ההוצאה הממשלתית ב –
6.9 מיליארד שקל. די במספר הזה כדי להכריע את גודלו של הפער בין המחנה הציוני לליכוד/לפיד/בית
יהודי שהכינו את תקציב הממשלה הנוכחית. התקציב מסתכם ב – 389 מילארד שקל. הנה לכם
פער של 1.7%. ומכיוון שאנחנו משחקים במספרים, ואין כמו כלכלנים לרקוח מהם עיסות,
נהיה רחבי לב ונאמר – 2%.
זה מה שמפלגת העבודה רואה כמהפך(!)
לשם השוואה: הרזרבה – הסכום שטרם חולק מתוך
התקציב – היא 12 מיליארד. בהינף קולמוס יכול נתניהו לשנות סדרי עדיפויות בסכום
כמעט כפול מהתרגיל שעשו טרכטנברג, הרצוג ולבני. ובלשון פשוטה: זה כסף קטן עד כדי
גיחוך.
מי צריך מסים
לכן זה גם לא מפתיע שהמחנה הציוני הזה הודיע כי
לשיטתו אין להעלות מסים. אמנם טרכטנברג סייג את המשפט עם המילה "בינתיים".
הוא בטח שקד על משנתו של ג'יימס בונד שהורה שלעולם אין לומר 'לעולם לא'". אבל
על אמת, במשחק המגוחך שהציגה הטרויקה האלטרנטיבית באמת לא צריך להעלות מסים. הכסף
כבר ישנו בקופה הציבורית. לפחות כפי שהיא מצטיירת בספר התקציב.
מדוע טרכטנברג והרצוג ולבני כל כך צנועים? נניח
שהיו אומרים כי יגדילו את ההוצאות לבריאות, חינוך ורווחה ב – 30 מיליארד וכי הכסף
יילקח מתקציב הביטחון ומכספים המועברים מעבר לקו הירוק. למה הם לא אומרים את זה?
הרי עם כסף כזה אפשר היה להגיע למצב שבו בחינוך חובה בגיל 3 יהיה גנן/גננת לכל 7
ילדים, והממשלה היתה יכולה לבנות 5,000 דירות מדי שנה לחסרי דירות ואת כל זה מבלי
לעבור על טאבו המסים שהטילו על עצמם. "בינתיים"?
מצא את ההבדלים
הם לא עשו את זה כי הם לא מאמינים בזה. כי באופן
הכי יסודי אין הבדל בינם לבין חבורת הליכוד/לפיד/בנט ששלטה כאן בשנתיים האחרונות.
המחנה הציוני אינו בעד נסיגה מהשטחים אלא רק בעד "תהליך מדיני" שהוא
ברברת אינסופית. ולכן לא יקצצו בביטחון ובמה שקורה מעבר לגבול שאת מיקומו, לדעתם,
הם לעולם לא יפרסמו. הם בדיוק כמו הביבינט רק עם פרצוף שנראה חמוד יותר בעיני
הממשל האמריקאי הנוכחי. זה לא מקרה שלבני ונתניהו דיברו בדיוק באותן מילים על
התפטרותו של ויליאם שייבס, יו"ר ועדת האו"ם לבדיקת המלחמה בעזה. שניהם
מפחדים באותה מידה מהחוק הבינלאומי. ושניהם יודעים בדיוק למה - כי המחיר לתיקון
הוא שינוי מעמד "השטחים" – עניין שלמחנה הציוני ולליכוד/בנט אין כל
כוונה לבצע. לברבר, כן. לשנות, לא.
וכך גם בכלכלה. נחזור לרגע לגני הילדים. אם כל
ישראלי הנוסע לחו"ל היה משלם מע"מ כמו ישראלי הנוסע לאילת , היו
להרצוג ומרעיו עוד 3.5 מיליארד שקל כדי לסדר לכל 7 ילדים גננת נוספת בשכר של מורה
בבית ספר יסודי. ואם זה לא קיים, וזה לא, הדבר אינו מקרי. בוז'י לא באמת מתעניין
בחינוך טוב. בטח לא יותר מנתניהו.
האידיוטים בשבדיה
התקציב, אמר טרכטנברג, צריך להיות 40% מהתפוקה
הלאומית. למה? ככה. האידיוטים בשבדיה חיים עם 50%. אבל איזה חיים מחורבנים יש שם.
(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 10.2.2015)
