21 בפברואר 2015

תעודת עני


על פי  נתונים שמפרסמת  האגודה לזכויות האזרח, מדי חודש מנתקות הרשויות המקומיות ותאגידי המים כ – 4,000 משפחות שלא שילמו חוב המים שלהן. ביוזמת האגודה וכמה חברי כנסת החליטה ועדת הכלכלה של הכנסת לקבוע בתקנות איסור על ניתוק מים בידי ספקי המים אלא אם כן בידם אישור לכך מטעם ועדה ציבורית שתוקם ברשות המים. הנה כי כן סוף להפקרות שבה עניים מנותקים ממצרך יסודי כל כך.

ומכיוון שאף אחד לא קם לטעון כנגד הנה כמה מילים על הטמטום, העוול והטלאי הצהוב.


הטמטום

הוא בעניין טכני: מי הוא עני? מדי שנה מפרסם הביטוח הלאומי את דו"ח העוני ושם מופיע מספר, המסמן בשקלים את "קו העוני". גובהו של הקו – כלומר כמות השקלים שמתחתה נמצאים העניים – תלויה במספר הנפשות במשק הבית.  אצל משפחה בת שתי נפשות הקו הוא 4,783 שקל לחודש.

נניח שהמועצה לאי ניתוק מים תאמץ את ההגדרה הזו. שתי משפחות יועלו על שולחנה. אחת שלה  הכנסה של 4,783 והשנייה עם הכנסה של 4,784. לראשונה ייעתרו, והשנייה תסורב. וכך הראשונה תזכה להטבה של 140 שקל. עבר חודש ושוב שתי המשפחות לא שילמו ועתרו להטבה. השנייה שוב תסורב, היא הרי לא ענייה. מה דין הראשונה? מצד אחד היא "רשומה" כענייה. מצד שני היא קיבלה מענק של 140 שקל מהמדינה. האם יצרפו את המענק להכנסה? האם יעקבו בצורה הזו אחרי כל אחת ממשפחות העוני?

לא כל העניים זהים. ניקח שתי משפחות בעלות הכנסה חודשית של 4,500 שקל. אלא שאחת מהן מחזיקה דירה בבעלותה,  והשנייה משלמת שכר דירה של 2,000 שקל לחודש. האם המועצה לעניים תעשה גם מבחני הון? כמו אלה, למשל, שהיא עושה ליצחק תשובה וגליה מאור...

סטטיסטית, על כן, קל להגדיר עניים. מעשית – זה בלתי אפשרי. ובטח שאי אפשר לעקוב מה קורה מדי חודש בהכנסות של משקי הבית. טמטום כבר אמרנו?

הטלאי הצהוב

הוא הפגם המוסרי שבהחלטה. נניח שבדרך פלא הממשלה והמועצה יידעו בדיוק מיהו עני. לצורך הזכאות, ולמען הסדר הטוב, בוודאי ינפיקו לעניים תעודות. אם אפשר על רקע צהוב כדי שאם אחת כזו תיכנס למכולת ותבקש פלפל אדום לילד הרעב – בעל המכולת יזהה מיד את בעל התעודה ואולי יעניק לו פלפל בהנחה. בשבוע הבא יעלה ח"כ פלוני הצעה לתת לעניים לחם בהנחה, וחברו יציע תחבורה ציבורית בתעריף מוזל.  וח"כ אלמוני יציע שהמשפחה שמשלמת שכר דירה תהיה פטורה ממחצית התשלום. ואיך נדע? לפי הטלאי הצהוב.

העוול

הוא לחברה בכללותה. אותם מיטיבי עוני כלל לא מעלים על דעתם שהכלל שהמציאו יחול על מוצרים פרטיים. רק הקניין הציבורי, במקרה הזה מדובר במים, ויש גם בחשמל ציבורי, ראוי להתעללות ולזילות. האם מים שעלותם הממוצעת למשפחה עניה כ – 140 שקל חשובים יותר מדירה שכורה?

היה זה ח"כ רן כהן, לכאורה מהשמאל, שהציע להפריט את הדיור הציבורי. הוא היה הסמן הימני לזילות נכסי הציבור. התוצאה, כמובן, שאין די דירות לסיוע לבעלי הכנסה נמוכה מה גם שממשיכו של כהן, שר השיכון הנוכחי, מוכר את מה שנותר לעמותות מקורבות. וכך לוחמי עוני מדופלמים הופכים כל נכס ציבורי לזול ולא מעזים לגעת בקניין הפרטי שאופן הצטברותו – בידי מעטים – הוא גורם מרכזי ביצירת העוני.

(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 17.2.2015)