כל יום, כבר הרבה שנים, י"ב חי
בתחושה עמוקה של עלבון. הוא נפגע כאשר לא מאפשרים לו לנסוע באוטובוס לחוף הים בשבת
וביום כיפור. הוא נעלב כאשר צילמו אותו בטלוויזיה ממשיך ללכת בעת הצפירה ביום
הזיכרון וטענו כי הוא פוגע ברגשות משפחות שכולות. הוא נפגע כאשר שמע ברדיו על
תאונת דרכים "שבה נהרגו שניים – תושבי מזרח ירושלים" אבל אף פעם לא שמע
ברדיו הממלכתי על תאונת דרכים שבה נהרגו "תושבי מערב ירושלים".
הוא נפגע כאשר בבית הספר של הילדים שלו
הופיעו רבנים והטיפו דת, אך בקשתו לאפשר לאימאם לעשות כן נתקלה בעויינות.
בישראל 2015 לחילונים מסוגו של י"ב
קשה שלא להיפגע ממה שקורה בזירה הציבורית שבה הדת היהודית על פרנסיה ורבניה היא טאבו. שמותר בביקורת רק לעת גיוס
לצבא. כשהוא שומע "מדינה יהודית" הוא מקבל חררה. להיות נגד מדינה
יהודית, כלומר נגד כפיית חוקי דת אחת על אזרחים, זה עבורו אות כבוד. אם היה רץ
לכנסת הסיסמא שלו היתה "נגד מדינה יהודית – בעד מדינה לכל אזרחיה". ואם
ח"כ אביגדור ליברמן היה מנסה לפסול אותו בגין הכוונה הזו – הוא היה פורץ
בשאגות שמחה. למקד דיון על יהדותה של מדינה שרוב אזרחיה כלל אינם דתיים - זה בדיוק
השפיל שלו.
אבל י"ב אינו ח"כ אחמד טיבי.
טיבי - ליברמן - פוטין
טיבי הוא ציפי לבני בלבוש של גבר ערבי.
הוא עבר מפלגות בערך כמוה. הוא מזגזג לכל מקום שיבטיח לו את הכסא. וכמו לבני הוא
נחשב, אצל צפונבונים, ל"טוב" כי הוא בעד שתי מדינות ופשרה טריטוריאלית.
ובנוסף הוא גם מיסכן כי הוא ערבי במדינה יהודית, מה שלבני לא.
ישראל ביתנו היא מפלגה שהדבר הטוב ביותר
שאפשר לומר עליה הוא שאם סקרי דעת הקהל משקפים את המציאות – אז חורבנה הוא צדק
היסטורי. בהסתה כלפי ערבים היא עולה אפילו על "הבית היהודי". האליל שלה
הוא דיקטטור פשיסט בשם פוטין שזכויות אדם הם ממנו והלאה.
השופט התבלבל
המפלגה הזו ביקשה לחלק ברחבי הארץ את
החוברת של השבועון "שארלי אבדו" ובה הקריקטורה המלעיגה על הנביא מוחמד
של המוסלמים. טיבי שמע ורץ ליו"ר ועדת הבחירות לעצור את המזימה. סלים ג'ובראן
הוציא צו מניעה וסביר שהעניין יגיע מהר לבג"צ.
ג'ובראן טעה, ובגדול. לדעת י"ב הזכות
להעליב היא זכות יסוד. כמו הזכות לשבח, לפאר ולרומם. אם לשר הפנים לשעבר, אלי ישי,
מותר לכתוב בס"ד על נייר המכתבים,
י"ב סבור כשר פנים עתידי, מותר לו לכתוב על הנייר שלו "אלוהים הוא קרצייה".
אם מותר לברך הגומל, את מוחמד ואת המשיח –
אז מותר גם בדיוק את ההפך: לקללם ולבטלם.
ג'ובראן טעה גם בהסתמכות על האיסור לתת
מתנות לבוחר. כאילו יש עניין רב בעיתון הזה שאפילו צרפתים הופתעו לשמוע שהוא קיים.
העיתון הזה הוא מתנה כמו שטלפון סלולרי דור 1 הוא מתנה.
קומוניסטים? איסלמיסטים!
הבעיה של י"ב היא עודה איימן וח"כ
דב חנין שהולכים ברשימה משותפת עם טיבי. אלה אמורים להיות קומוניסטים דמוקרטים
שהולכים עם טיבי לא משותפות דרך אלא מחשש לאחוז החסימה. לפסול עיתון זה בדיוק כמו
לפסול את ח"כ חנין זועבי. אם הם לא יביעו התנגדות למהלך האנטי דמוקרטי של
טיבי הם יאשרו את החשש שהרשימה המשותפת אינה אלא רשימת הבית הערבי-איסלמי.
