28 בפברואר 2015

עורו המזרחיים (ד)



יש מעין הסכמה, לפחות בזירה הפוליטית, כי יש כאן שני עמים. העם האחד אף זכה ל"מדינה" משלו – מדינת תל אביב, כינוי גנאי לאשכנזים נהנתנים, חילונים, הייטקיסטים, ולא עלינו – שמאלנים. העם השני - הסדר לפי ותק ולא לפי חשיבות - הוא ימני מסורתי-עד דתי  ומזרחי – מה שאריה דרעי מכנה עתה השקופים, כלומר, האנשים, המשפחות, הסבל וההשפלה שבני העם האחד לא רואים, ולבטח לא סופרים.

בנימין נתניהו, אשכנזי למהדרין, הוא האשכנזי השני לרכוב על סוס "שני העמים". קדם לו מנחם בגין. גם הוא היה ראש ממשלה וגם הוא התלהם נגד ה"אליטה", ובשני הדברים האלה היה מוצלח בהרבה מנתניהו ממשיכו שבשבועות האחרונים ירה חצים בוועדות השיפוט של פרס ישראל עתירות בני אשכנז, חילוניים, שמאלנים ושאר קללות.

סילבן והפחח

סילבן שלום, בן העם השני, תקף את ראש ממשלתו בנאום הפחחות שלו. זה קרה בישיבת ממשלה שעסקה בחינוך הטכנולוגי ("מקצועי" בלשון של פעם). נתניהו עיצבן את סילבן שלום בדברים בזכות השכלה טכנולוגית, ובתגובה הוא הציע לראש הממשלה לשלוח את ילדיו ללמוד פחחות. את ילדיו-שלו סילבן שולח, כידוע, ללמוד פילוסופיה יוונית, אבל זה כבר עניין אחר.

כאשר היה שר האוצר, בערך לפני 12 שנה, עשה שלום מהלך דרמטי לשחרור המזרחים מעול הפחחות. כידוע, ועדת השיפוט - כרטיס הכניסה  להשכלה אקדמית - היא המבחן הפסיכומטרי, ולדעת שלום באותם ימים, המבחן מוטה לטובת בני העם האחד. שלום ושרת החינוך, לימור לבנת, הביאו לביטול חובת הפסיכומטרי והתקווה גאתה. אלא שכעבור זמן קצר התברר ששיעורי הקבלה לאוניברסיטאות בקרב בני העם השני כלל לא עלו, להפך. ולכן המבחן הוחזר בקול ענות חלושה.

אבל איך זה ייתכן? איפה הסבל וההשפלה?

 רונית מטלון וסמי מיכאל לא לבד


ובכן, בכנס האחרון של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה הוצג מחקר מעניין על מצבו העכשווי של השד העדתי: "אילו הבדלים קיימים בין קבוצות דומיננטיות....לקבוצות מודרות", שאלו החוקרים? ובמילים פשוטות: איך דופקים כאן את המזרחים.

יריב פניגר, חנה איילון ועודד מקדוסי כתבו ודיברו בלשון אקדמית זהירה. אבל מי שהקשיב למד שאכן יש הבדלים ניכרים בין הקבוצות הדומיננטיות לבין הקבוצות המודרות, בין העם אחד לעם השני. עד כאן אין כל חידוש שראוי להביא לידיעת הציבור. החידוש הוא בממצאים לגבי מי דומיננטי ומי מודר.

ובכן, סילבן שלום הוא תוניסאי, וילדי התוניסאים, כמו ילדי הצפון אפריקאים האחרים, ילדי העירקים, הפרסים, המצרים, התימנים  והסורים הם כמובן "מזרחים". אלא שלפי המחקר המזרחים שייכים לקבוצה הדומיננטית יחד עם בני מדינת תל אביב, כמובן. מתברר שהמזרחים, ובמיוחד נציגיהם הקולניים, הם חלק מהאליטה השלטת. רונית מטלון וסמי מיכאל, מזרחים למהדרין וסופרים אהודים על אשכנזים, אינם חריגים.

המודרים העכשוויים


אז מי מודר? מי באמת נמנה עם "העם השני"? בראש ובראשונה  הערבים, ולצדם היהודים שהיגרו הלום מאתיופיה. מהגרים מרוסיה ומשאר מדינות ברית המועצות לשעבר נמצאים אי שם בנתיב הבטוח למדינת תל אביב. יותר משהם מודרים, הם חיים בתחושת ניכור.

יש הטוענים כי המזרחים מצביעים לימין כי זו דרכם להיבדל מבני מוצאם הלא יהודים – כולם אוהבי אום כולתום ופאריד אל אטרש. אז הנה פרשנות משלי לממצאים : כיום אין עוד סיבה למזרחים להצביע לימין. המזרחים הם כבר חלק מהאליטה ויכולים להצביע ל"שמאל". לעומת זאת לערבים ולאתיופים, המקופחים האמיתיים, יש סיבה טובה להצביע לימין.


(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 24.2.2015)


קוראים המעוניינים בפרקים קודמים של הנושא יכולים למצאם לפי מילת החיפוש "עורו המזרחיים" בצד ימין של המסך