3 במרץ 2015

סיפור על דיור


יצחק הרצוג הודיע, בעקבות דו"ח הדיור של מבקר המדינה, כי לכשיהיה ראש ממשלה יטפל אישית בבעית הדיור. הנה עוד סיבה מדוע לא להצביע עבור "המחנה הציוני". אם ראש ממשלה מבקש להיות פקיד בכיר, אז חבל על המשכורת. ומה על העוני? גם את זה ייקח אישית? ועל בתי החולים הצפופים להחריד? ועל הסרדינים בגני הילדים? פשוט טמבל.

ואחרי ההקדמה המוחצת הזו אחזור לאותו דו"ח אומלל שעורר מהומה יומיים לפני שפורסם ועד שעה לאחר מכן. דו"ח מבקר המדינה לא תפס את השור בקרניו. הוא הלך בדרך הסלולה של פקידי המדינה העוסקים בדירות – דרך שלא מובילה משום מקום ולא מגיעה לשום מקום.

מי יצר מחסור בדירות?

הנה שני נתונים, מתוך הדו"ח, שמספרים, לטעמי, את כל הסיפור: יש מחסור של 115,000 דירות (ונניח שאנחנו מבינים מה זה מחסור בדירות) ומשקיעים קנו 165,000 דירות. אם מישהו מחפש את ההסבר הפשוט, הנכון והקולע ביותר לעליית המחירים שני המספרים האלה מסבירים את הכל.

הקבלנים ורשות מקרקעי ישראל (ומשה כחלון ממש מתעלה בקטע הזה) מפמפמים כבר שנים שהבעייה בדיור היא בהיצע. מה זה היצע? שלא בונים מספיק דירות כי אין מספיק קרקעות זמינות וזולות. ולכן, לאחרונה, חזרה הרשות לתכנית לבנות בתים בתוך שמורות הטבע של הרי ירושלים. כי חסרים בתים. עובדה.

ובכן, לא חסרו דירות. הבעייה אינה בכמות הדירות אלא בחלוקתן. אם לאף "משקיע" לא היתה נגישות לדירה הרי היו לנו היום עוד 165,000 דירות ובכך היה נמחק כל המחסור, ואפילו היינו נשארים עם עודף שהיה מייצר הצע ענק שהיה דוחף מחירים כלפי מטה.


תורת החלוקה

לא יאומן כמה שזה פשוט. יש הרבה שאלות כלכליות וחברתיות שהתשובה עליהן נמצאת בהתחלקות ההון. יש מחסור במיטות? תסלקו את ה"משקיעים" – במקרה הזה תיירות מרפא – ויווצרו  עוד מאות מיטות. תסלקו את השר"פ ואת הזמן שהוא גוזל מהרופאים בבתי חולים ציבוריים – ולפתע יש רפואה. תחלקו מחדש את ההון, באמצעות מיסוי, ותגרמו לעוני ולאי השיוויון להיראות  לגמרי אחרת. כאשר אצלנו שואלים את הטרכטנברגים והנתניהוהים אם יעלו מסים – לעולם ישיבו בשלילה. התשובה הנכונה היא כן, אך תלוי על מי.

וכך בסיפור הדירות. לפי הנתונים שמביא המבקר אלמלא ה"משקיעים" – בעלי דירות שקנו עוד לצורכי השקעה והזרים – לא היה מחסור ולא היתה אינפלציה במחירים. וכן, שוב, זה די פשוט.

איך עושים את זה?

אוסרים על מכירת דירות למי שאינו תושב ישראל. אפילו ישראלי שגר בניו יורק לא יוכל לקנות כאן דירה. רק מי שגר כאן.

אוסרים על הבנקים לתת משכנתאות למי שיש להם כבר דירה. אז לפחות מימון זול שמנפיק בנק ישראל לא יהיה להם.

ואם מגיע מישהו שהוא זר ומישהו שיש לו דירה,  וגם יש לו כסף, אז על רכישת דירה נוספת יוטל מס של 50%. רוצה? שיקנה. די בטוח שלא יהיו קופצים רבים על עיסקות שכאלה.

אם זה כל כך פשוט למה זה לא נעשה? בגלל לובי הקבלנים שרוצים קרקע מהמדינה.  בגלל רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון שרוצים להתיר בניה רק  באישורים שלהם וזאת כאשר יש דרך פשוטה להגדיל עשרות מונים את הקרקע לדיור. איך?  על ידי חיסול מגבלות הגובה בבניה, ואיסור לבנות מבנה חדש של פחות מ – 10 קומות. אם יותר לבנות על כל כל בית דו קומתי בישראל,  עוד 8 קומות (בכפוף לאישור הנדסי) אין גבול לזמינות הדירות. אבל לך תתעסק עם ראשי רשויות מקומיות שמבקשים לשלוט באמצעות הגבלות על מספר הדירות בכל בית, ועל גודלן, ולייצר צ'ופרים לבעלי קוטג'ים ושאר ירקות.

עכשיו נתניהו מבטיח שבקדנציה הבאה הוא יישם את דו"ח המבקר. ובוז'י ייקח את זה אישית. ובעוד ארבע שנים נקבל דו"ח מעקב ש שיראה שמה שהיה הוא שהווה.